חוג בריסק – הבדלי גרסאות

כאמור שיטת הלימוד של בריסק התפשטה ברחבי ליטא, ולאחר המלחמה בכל העולם. תלמידי רבי חיים מישיבת וולוז'ין למדו את שיטתו ובהמשך פתחו ישיבות שלמדו בשיטה זו, בהם הרב [[שמעון שקופ]] (שפיתח והרחיב את השיטה בדרכו) ראש [[ישיבת גרודנה (ליטא)]], הרב [[ברוך בר ליבוביץ]] (שנחשב לאחד מגדולי תלמידיו) ראש [[ישיבת כנסת בית יצחק]] (קמניץ), הרב [[משה מרדכי אפשטיין]] ראש [[ישיבת כנסת ישראל (סלובודקה)|ישיבת סלובודקה]], הרב [[אלחנן וסרמן]] ראש [[ישיבת ברנוביץ']], הרב [[אליעזר יהודה פינקל]] ראש [[ישיבת מיר]] והרב [[איסר זלמן מלצר]] ראש [[ישיבת עץ חיים]]. תלמידים אלו קיבלו ממנו בעיקר בלימוד, אך הרב ליבוביץ' וכן הרב וסרמן, הושפעונודעו ממנוגם גםכתלמידיו בהשקפה. בנו הרב יצחק זאב מסר שיעורים בעירו, ותלמידים מרחבי ליטא התקבצו ללמוד אצלו, בדרך כלל לאחר מספר שנים שלמדו בישיבתם והיו נחשבים לתלמידים מובחרים, אך גם אלו הושפעו ממנו בעיקר בדרכו הלימודית בלבד.

לאחר פטירתו, פתח בנו רבי [[יוסף דב הלוי סולובייצ'יק (ירושלים)|יושע בער]] את [[ישיבת בריסק]]. ישיבה זו, יועדה לבחורים בוגרים שסיימו שלוש שנים ב[[ישיבה גדולה]]. סביב רבי יושע בער החל להתפתח חוג תלמידים ועמיתים, שהיוו את היווצרו של חוג בריסק. בהמשך נפתחו ישיבות גם על ידי אחיו, הרב [[דוד הלוי סולובייצ'יק]] והרב [[מאיר הלוי סולובייצ'יק]], וכן [[כולל אברכים|כוללי אברכים]] ובתי כנסת בראשות בני משפחה נוספים.