ישראל עולה כיתה – הבדלי גרסאות

 

==עיקרי התכנית==

המקצועות ירוכזו על פי אשכולות: אשכול עברית אשר יכלול לשון וספרות, לשני אלו יהיה ציון משותף אך ייבחנו אליהם בנפרד. אשכול ידע העם, מדינה ועולם-היסטוריה ואזרחות, כמו גם אשכול מורשת ותרבות שיכלול את [[תנ"ך]], [[תורה שבעל-פה|תו"שבע,]] [[מחשבת ישראל]] ולימודי דתות. יש לציין כי [[אנגלית]] ו[[מתמטיקה]] לא יכנסו לאשכולות. ל[[תעודת בגרות|תעודת הבגרות]] יהיה זכאי מי שיצבור 21 [[בחינת בגרות|יחידות לימוד]] בבגרות, אולם אם בעבר היו נדרשים לכך 15 שאלונים כעת צריך רק 10. על התלמיד מוטלת חובת בחירה במקצוע בהיקף של 5 יח"ל. התלמידים יבחנו בשאלוני הבגרות רק על 70% מהידע הנלמד,  וב % 30 הנותרים הציון יתקבל מעבודת מחקר או חלופה דומה, כדוגמת יצירת ערך [[ויקיפדיה|בויקיפדיה]]. בנוסף לכך, בחינות הבגרות החיצוניות(ה70%) יתקיימו אך ורק לכיתות י"א י"ב. התלמידים מחוייבים במסגרת הרפורמה להשתתף 3 שנים במסגרת ה[[פרויקט מחויבות אישית|מחויבות האישית]] כתנאי הכרחי לקבלת תעודת בגרות (מה שמכונה "[[פרויקט מחויבות אישית|מעורבות חברתית]]"). בשונה מלפני הרפורמה ישנן דרכים רבות ומגוונות להיבחנות לתעודת הבגרות:עבודות חקר, פרויקטים, תלקיט, תיקי עבודות , בחינות מתוקשבות, בחינות שטח וכיוצ"ב. בנוסף לכך מועדי ההיבחנות יהיו בקיץ י"א, חורף י"ב וקיץ י"ב.

 

*כיתה י"ב- 30 שעות פעילות קבוצתית או אישית.

 

 

כל בתי הספר היסודיים הציבוריים יחליטו באופן עצמאי כיצד להשתמש בתקציב העומד לרשותם. בתי הספר יקבעו באופן עצמאי מה ללמד וכיצד ללמד בשיעור של 25%  מתוך סך הכול השעות העומדות לרשותם. עיסוק בתחום מסוים יורחב או ישולב בתכנית הלימודים לפי החלטת בית הספר כדוגמת [[אומנות]], שפות ותרבויות ואפילו מדעים. בתי הספר יתאימו צרכים מיוחדים לפיתוח המקצועי של עובדי ההוראה העובדים בו.בנוסף לכך, משרד החינוך הודיע כי בכל שכבות הגיל הלמידה תהיה למידה טכנולוגית (בבתי הספר יתווספו מחשבים ומקרנים) כך שהמורה וספרי הלימוד לא יהיו מקור המידע המרכזי, אלא תיווצר למידת עמיתים ושימוש ברשת האינטרנט. כמו כן, משרד החינוך הדגיש כי בלמידה החדשה ה[[תלמיד]] יהיה במרכז ולא ה[[מורה]], וכי התלמידים יוכלו ללמוד בכל זמן ובכל מקום.