נביא – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
עריכה |
תגית: גרשיים שגויים |
||
שורה 27:
ה[[רמב"ם]] מזכיר בכתביו מספר פעמים שהוא עתיד לכתוב ספר על הנבואה, אך לבסוף ספר זה נכלל ב[[מורה נבוכים]].
נביא, בתקופות הקדומות, היה אדם שלכאורה מתקשר עם אל כלשהו. אל הנביא היו מגיעים אנשים שרצו להתייעץ בקשר לייעודם או עתידם, דברים שבהווה, או קבלת תמיכה ומזור נפשי. לעתים רבות מלכים היו מחזיקים בחצרם, נביא מיוחד שייעץ להם מבחינה אסטרטגית. בעוד שבאומות העולם תפקיד הנביא הצטמצם למסירת העתיד וראיית דברים נסתרים[דרוש מקור], בישראל הנביא אחז בעמדה מוסרית ושיפוטית, והיה בעל תפקידים נוספים: מתווך בין העם לאלוהים, מחנך רוחני ומוכיח בשער, ובשל כך נביאים לעתים היו בעימות עם העם ומנהיגיו. יחסו של הנביא אל העם היה אמביוולנטי, מחד גיסא - הוא אחד מהם, ומאידך - הוא נציג האל בעולם.
===תפקידי הנביא בישראל===▼
תוכן עניינים [הסתרה]
1 נביא ביוון הקדומה
2 נביא ביהדות
2.1 נביא במקרא
3 נביא באסלאם
4 ראו גם
5 לקריאה נוספת
6 קישורים חיצוניים
7 הערות שוליים
נביא ביוון הקדומה[עריכת קוד מקור | עריכה]
קסנדרה נביאת טרויה
במיתולוגיה היוונית הנבואה ניתנת על ידי האלים או כהניהם (הבולט שבהם הוא האורקל מדלפי, שנחשב לאתרו של אפולו). תמה מרכזית סביב נושא הנבואה ביון הוא חוסר יכולתו של אדם להימלט מגורלו. מוטיב זה משמש במגוון רב של טרגדיות ומחזות, כגון אדיפוס המלך, אנטיגונה ועוד. ביוון לנביא לא הייתה צריכה להיות יכולות מוסרית או רוחנית מיוחדת, כמו למשל המיתולוגיה על הנביאה קסנדרה שהייתה עלמה צעירה ונחשקת, שקיבלה את מתנת הנבואה לאחר שהאל אפולו פטרון הנבואה חשק בה. ביוון דווקא הנשים נחשבו למובילות של תחום זה.
נביא ביהדות[עריכת קוד מקור | עריכה]
נביא במקרא[עריכת קוד מקור | עריכה]
נביא (נקרא גם "הרואה", "חוזה") הוא אדם במדרגה רוחנית גבוהה של התקשרות ודביקות בה'. הרמב"ם כותב (הלכות יסודי התורה פרק ז הלכה ז): "הנביא - אפשר שתהיה נבואתו לעצמו בלבד, להרחיב ליבו ולהוסיף דעתו... ואפשר שישולח לעם מעמי הארץ או לאנשי עיר או ממלכה, לבונן אותם ולהודיעם מה יעשו או למנוע אותם ממעשים הרעים שבידיהם".
ביהדות משה נחשב לגדול נביאי ישראל, והוא זוכה למקום של כבוד גם בנצרות ובאסלאם. משה חרג ממקומם של נביאים מפני שהיה בנוסף מייסד עם, מכונן חוקה ומנהיג פוליטי. במשך תקופה של מאות שנים מתאר התנ"ך שרשרת של נביאים ובני נביאים, המשתלבים בהנהגת ישראל באופן כזה אחר. ישנם מכתירי מלכים כמו שמואל; ישנם שופטים כמו דבורה; יש שיועצים למלכים כמו חולדה הנביאה; יש המוכיחים בשער כמו אליהו, אלישע ועמוס ויש החוזים את החורבן כמו ישעיהו וירמיהו.
היהדות שואפת להגיע למצב שבו עם ישראל כולו יגיע למדרגה זו של נביא הדבק בה' כפי שהדבר מתבטא בדברי משה: "ומי יתן כל עם ה' נביאים כי יתן ה' את רוחו עליהם" (במדבר יא, כט), וכפי שיקרה לעתיד לבוא: "והיה אחרי כן אשפוך את רוחי על כל בשר וניבאו בניכם ובנותיכם זקניכם חלומות יחלומון בחוריכם חזיונות יראו. וגם על העבדים ועל השפחות בימים ההמה אשפוך את רוחי" (יואל ג, א-ב).
בתקופת בית שני החלו להיעלם הנביאים הקלאסיים. בתלמוד נאמר שאחר חורבן בית ראשון ניטלה הנבואה מהנביאים וניתנה לילדים ושוטים או לחכמים (בבא בתרא י"ב). כלומר, כל מציאות הנבואה במתכונת המוכרת הייתה רק עד ראשית הבית השני, כאשר הנביאים האחרונים היו חגי, זכריה ומלאכי.
הגמרא במסכת מגילה (דף יד ע"א) קובעת, כי "הרבה נביאים עמדו להם לישראל, כפלים כיוצאי מצרים, אלא נבואה שהוצרכה לדורות נכתבה ושלא הוצרכה לא נכתבה". וכך, רק ארבעים ושמונה נביאים ושבע נביאות אמרו נבואות בעלות משמעות לדורות. בספר שמואל אנו מוצאים ששאול בא לנביא בשביל למצוא אתונות, ומהפסוקים ניכר שדבר זה אף היה לגיטימי באותה תקופה, גם בשל זוטות של חיי היומיום, ולא רק בהקשר לדברים בעלי משמעות מדינית או היסטורית. מקומן של הנשים לא נפקד מתחום זה, בתנ"ך מוזכרות בפירוש שבע נביאות, והמדרש (שיר השירים רבה ד, כב) מעיד: "כשם שעמדו להם לישראל ששים ריבוא נביאים כך עמדו להם ששים ריבוא נביאות".
התורה נותנת כלים להבחין בין אדם הטוען לנביא, לבין אדם שאינו נביא:
וכי תאמר, בלבבך: איכה נדע את-הדבר, אשר לא-דברו ה'. אשר ידבר הנביא בשם ה', ולא יהיה הדבר, ולא יבא הוא הדבר, אשר לא-דברו ה': בזדון דברו הנביא, לא תגור ממנו. (דברים י"ח, כ"א - כ"ב).
לפי תפיסת התלמוד נביא צריך להיות אדם בעל שאר רוח, ויכול להיות נביא רק מי שהוא חכם, גיבור ועשיר. הרמב"ם מזכיר בכתביו מספר פעמים שהוא עתיד לכתוב ספר על הנבואה, אך לבסוף ספר זה נכלל במורה נבוכים.
תפקידי הנביא בישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]
השם נביא, שמקורו בשפה האכדית nab (לקרוא), מלמד על תפקידו של האדם שהאל קרא לו להיות שליחו ודוברו. על פי הרמב''ם, תפקידו העיקרי של הנביא הוא איש רוח-אלוהי, מחנך ומשפיע, המסמן ומבליט ערכים מוסריים. על הנביא להוכיח ולהזהיר את העם במידת הצורך, ולשמש כ''מצפן הדור''. ניתן לראות את תפקיד זה בא לידי ביטוי בצורה מובהקת בקרב הנביאים הקלאסיים, ובמיוחד אצל הנביא ירמיהו "הֲגָנֹב רָצֹחַ וְנָאֹף, וְהִשָּׁבֵעַ לַשֶּׁקֶר וְקַטֵּר לַבָּעַל; וְהָלֹךְ, אַחֲרֵי אֱלֹהִים אֲחֵרִים--אֲשֶׁר לֹא-יְדַעְתֶּם." ( ז', ט' ). אליהו הנביא מוכיח את אחאב " הֲרָצַחְתָּ, וְגַם-יָרָשְׁתָּ" ( מלכים א', כא', יט' ) לאחר חטאו המוסרי של אחאב בסיפור כרם נבות. תפקיד נוסף של הנביא לפי הרמב''ם מקורו בהנהגה הלאומית. על הנביא לשמש כמורה דרך להנהגה באמצעות העברת מסרים מה' במצבים מיוחדים והוראות השעה להנהגת האומה. "עַתָּה לֵךְ וְהִכִּיתָה אֶת-עֲמָלֵק" ( שמואל א', טו', ג' ) מצווה שמואל בהוראת ה' לשאול.
אברבאנל טען כי לנביא תפקיד כפול:
א. השופר של האל – הנביא מעביר את דברי האל לנמעניו.
ב. מעבד את דברי האל – כלומר שומע את דברי האל ומעבירם אל הנמען, אך על פי דרכו, במגוון סוגים: שירה, פרוזה, נאום. בנוסף, הנביא מוסיף ומשמיט דברים בהתאם לאופי השומעים, לתקופה ולמצב. הנביאים היו מעין 'פרשנים פוליטיים' של המצב בו היה שרוי העם בתקופתם.
אנו מוצאים תפקידים נוספים של הנביא הבאים לידי ביטוי במעשיהם: לסנגר על העם בפני ה' כאשר העם חוטא באופן שמכעיס מאוד את ה'. בסיפור חטא עגל הזהב משה מגונן על העם באמירתו " וְעַתָּה אִם תִּשָּׂא חַטָּאתָם וְאִם אַיִן מְחֵנִי נָא מִסִּפְרְךָ אֲשֶׁר כָּתָבְתָּ." ( שמות לב', לב' ). תפקיד בולט נוסף של הנביא הוא להחזיר את העם בתשובה. "וְאַתָּה בֶן-אָדָם, אֱמֹר אֶל-בֵּית יִשְׂרָאֵל, כֵּן אֲמַרְתֶּם לֵאמֹר, כִּי-פְשָׁעֵינוּ וְחַטֹּאתֵינוּ עָלֵינוּ; וּבָם אֲנַחְנוּ נְמַקִּים, וְאֵיךְ נִחְיֶה. אֱמֹר אֲלֵיהֶם חַי-אָנִי נְאֻם אֲדֹנָי יְהוִה, אִם-אֶחְפֹּץ בְּמוֹת הָרָשָׁע, כִּי אִם-בְּשׁוּב רָשָׁע מִדַּרְכּוֹ, וְחָיָה: שׁוּבוּ שׁוּבוּ מִדַּרְכֵיכֶם הָרָעִים, וְלָמָּה תָמוּתוּ--בֵּית יִשְׂרָאֵל." ( יחזקאל לג', י' – יב' ).
נביא באסלאם[עריכת קוד מקור | עריכה]
Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – נביאי האסלאם
ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]
נבואה
הקדשה לנבואה
נביא
הנבואה הקלאסית בישראל
הנבואה במסורת ישראל
נבואה
הקדשה לנבואה
הנבואה הקלאסית בישראל
חכם עדיף מנביא
רוח הקודש
נביאי האסלאם
נבואותיו של נוסטרדמוס
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
Jonathan Stökl, Prophecy in the Ancient Near East: A Philological and Sociological Comparison, Leiden: BRILL, 2012 ISBN 9004229922
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
מיזמי קרן ויקימדיה
ויקימילון ערך מילוני בוויקימילון: נביא
ויקישיתוף תמונות ומדיה בוויקישיתוף: נביא
המאמר "נבואה עממית ונבואה קלאסית", מאת אילון אביבי
חיים מזר, תוחלת החיים של נביא, בבלוג של אלי אשד באתר "רשימות", 8.7.2009
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
קטגוריות: ויקיפדיה:ערכים בעבודה אקדמיתנביאיםנבואה
== נביא באסלאם ==
| |||