תנועת דור דעה – הבדלי גרסאות

לאור ההתאמה הרבה בין שיטת הרמב"ם בהלכה לבין מנהגיהם הקיימים של יהודי תימן עוד מ[[תקופת הגאונים]], בחרו חלקים ניכרים מיהודי תימן לקבל עליהם את [[הרמב"ם]] כפוסק עיקרי וכמעט יחיד. סייעו לכך גם קשריו המיוחדים של הרמב"ם עם היהודים בתימן, ופעולותיו להצלתם מגזרות של השלטון המוסלמי."[[קבלה|הקבלה]]" - תורת הסוד היהודית התפשטה בצורתה הזוהרית ובגלגוליה האחרים בהדרגה במהלך [[ימי הביניים]] וראשית העת החדשה בכל תפוצות ישראל והגיעה במאה ה16ה-16 גם לתימן.

הרב קאפח ותלמידיו טענו כי תורה זו הינההיא נטע זר במערכת האמונות והדעות המקובלות ביהדות בכלל וביהדות תימן בפרט. את דרך התפשטותה של הקבלה הסבירו הדרדעים כך: במהלך [[גלות מוזע]] ב[[המאה {{ה-17|מאה ה-17]]}} נלקחו מיהודי תימן חלק גדול מספריהם במרמה והועלו באש. עובדה זו הוסיפה למשבר הקיומי והפוליטי גם משבר רוחני. בשובם, הוצעו להם על ידי [[יהדות מצרים|יהודי מצרים]] וארץ ישראל, ספרים וסידורים מודפסים, בעלי חזות יפה (עד אז לא הגיעו ספרי הדפוס לתימן)- – בשונה מכתבי היד שהכירו שחזותם הייתה פשוטה. הסידורים כללו נוסח שונה משל יהודי תימן, ונכללו בהם תוספות קבליות. בין הספרים שהתקבלו היה גם [[ספר הזוהר]].

לטענת הדרדעים, יופיים של הספרים המודפסים לעומת כתבי היד, הרצון להיות חלק מיהדות ארץ ישראל והעולם, והרעיונות הקבליים משכו את לבם של רוב יהודי תימן. את פעולותיו של הרב [[יחיא צאלח]] (המהרי"ץ) במהלך [[המאה ה-18]] תפסו הדרדעים כניסיון למתן השפעה זו על סידור התפילה.

חכמי תימן השיבו על ספרו של הרב קאפח בחיבור הנקרא "[[אמונת ה']]", בחיבור זה הם השתדלו להשיב אחת לאחת על כל טענותיו של הרב קאפח כנגד [[ספר הזוהר]] וטענו כי יסודות הקבלה עתיקים הם בעם ישראל עוד מתקופת התנאים והאמוראים, כדוגמת [[ספרות ההיכלות]]. יש הטוענים שאת הספר חיבר הרב [[יוסף צוברי]] בעזרת רבותיו ובראשם הרב [[סעיד עוזרי]], אולם הפרופסור [[יוסף טובי]] הוכיח על פי מכתב מאותה התקופה כי מחבר הספר היה הרב [[יחיא ערוסי הלוי]], מרבותיו של הרב צובירי, ולצידו כמה רבנים צנעאניים נוספים.{{הערה|[[יוסף טובי]], "[http://www.jstor.org/stable/24219151 מי חיבר את ספר אמונת ה'?]", '''[[דעת (כתב עת)|דעת]]''' 49, קיץ תשס"ב, עמ' 87–98}}