המועדון היעקוביני – הבדלי גרסאות

'''חברת ידידי החוקה''', מ-21 ספטמבר 1792 '''חברת היעקובינים, ידידי החירות והשוויון''' ([[צרפתית]], בהתאמה: '''Société des amis de la Constitution''' ו-'''Société des Jacobins, amis de la liberté et de l'égalité''') המוכרת בפשטות כ'''מועדון היעקוביני''', הייתה אגודה פוליטית בימי [[המהפכה הצרפתית]] שפעלה מ-30 באפריל 1789 ועד ל-11 בנובמבר 1794. הם היו המועדון הגדול, המשפיע וגם המפולג ביותר בכל התקופה, ובשיאם ב-1793 ו-1794 היו להם יותר מ-6,000 סניפים ברחבי צרפת ומחוצה לה{{הערה|Peter McPhee, A Social History of France 1780-1914, Palgrave Macmillan, 2003. עמ' 60.}} ובערך חצי מיליון חברים רשומים.{{הערה|Robert R Palmer, The World of the French Revolution, Routledge, 1971. עמ' 46.}} לאורך חמש שנות פעילותם היוו גורם מדרבן ומקצין שהניע את המהפכה לכיוון רדיקלי יותר ויותר. התנהלות זו דחפה לפרישה או נידוי של מתונים, בעיקר סיעות ה[[פייאנטים (מועדון)|פייאנטים]] וה[[ז'ירונדינים]]. היעקובינים החלו כתנועה למען [[מלוכה חוקתית]] וביטול אי-השוויון של [[קורפורציה|חברת המעמדות]], וגלשו שמאלה עד ל[[רפובליקניות]] וכינון מדינה ריכוזית עם [[רשות מבצעת]] חזקה. הם נטלו חלק בכל המאורעות המרכזיים של המהפכה עד שריאקציית תרמידור הביאה לפירוקם.

לאחר סילוק בריסו ושותפיו, הגיעו היעקובינים לשיא כוחם והשפעתם. בשיאם ב-1793 היו להם יותר מ-6,000 סניפים ברחבי צרפת ומחוצה לה{{הערה|Peter McPhee, A Social History of France 1780-1914, Palgrave Macmillan, 2003. עמ' 60.}} ובערך חצי מיליון חברים רשומים.{{הערה|Robert R Palmer, The World of the French Revolution, Routledge, 1971. עמ' 46.}}