אי המוזיאונים – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ החלפת שדה "כתובית" לשדה "כיתוב" בתבנית#
←‏תיאור האי: תיקון טעות
שורה 25:
לאחר המלחמה היה האי בשטח גרמניה המזרחית. המזרח גרמנים לא התחשבו בתיירות. המוזיאונים עמדו במשך שישים שנים חשופים לגשם ולרוח, ונותרו עם פגיעות המלחמה. אלא שמצב זה יצר [[אתר עתיקות]] מצרי-יווני-רומי ולו רק מחורבות הדקורציה של המוזיאון במאה ה-19. נוצר מקום ארכילואוגי בפני עצמו בשל הבלייה.
 
"'''[[המוזיאון הישן (ברלין)|המוזיאון הישן]]'''" הוא הוותיק במוזיאוני האי. המוזיאון נבנה בשנת [[1830]] בהתאם לתוכניות ה[[אדריכל]] ה[[פרוסיה|פרוסי]] [[קרל פרידריך שינקל]]. המוזיאון הוקם למול ה[[ברלינר שטאטשלוס]] (ארמון העיר ברלין) שאינו קיים כיום. מוזיאון זה היה הראשון שבמוזיאוני ברלין. המוזיאון הוקם ביוזמת מלך פרוסיה [[פרידריך וילהלם השלישי]] אשר הקים במקום את ה"אנטיקנזאמלונג" (Antikensammlung - אוסף העתיקות) המוצג כיום במוזיאון הישן. המוצג המפורסם ביותר במוזיאון הוא פסלה של המלכה המצרית נפרטיטי.
 
"'''[[המוזיאון החדש (ברלין)|המוזיאון החדש]]'''" הוקם מאחורי המוזיאון הישן בשנת [[1859]] על פי תוכניות האדריכל [[אוגוסט שטילר]], תלמידו של שינקל. המוזיאון נהרס כמעט לחלוטין במלחמת העולם השנייה. המוזיאון שוקם על פי תוכניות של האדריכל האנגלי [[דיוויד צ'יפרפילד]] ונפתח מחדש בשנת [[2009]], כשמוצגות בו אמנות [[מצרים העתיקה|מצרית עתיקה]] ומוצגיםהכוללת את המוצג המפורסם ביותר במוזיאון, פסלה של המלכה המצרית נפרטיטי, וכן מוצגים [[פרה היסטוריה|פרה היסטוריים]].
 
"ה'''[[אלטה נציונלגאלרי]]'''" (הגלריה הלאומית הישנה) נבנתה בשנת [[1876]] על פי תוכניות האדריכל שטילר, על מנת להכיל את אוסף האמנות שנתרם על ידי הבנקאי [[יואכים ואנגר]]. האוסף הורחב במהלך השנים וכיום הוא אוסף הפסלים והציורים מ[[המאה ה-19]] הגדול ביותר בגרמניה. המבנה נהרס כמעט לחלוטין במלחמת העולם השנייה, אולם נבנה מחדש ונפתח לציבור בשנת [[2001]]. כיום המוזיאון מציג את הציורים שבאוסף (הפסלים מוצגים ב[[כנסיית פרידרכסורדר]] הסמוכה). בין יצירותיו הנבחרות אוסף גדול של גדול הציירים הגרמנים הרומנטיים, קספר דוד פרידריך.