קרב קרני חיטין – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ החלפת שדה "תיאור תמונה" לשדה "כיתוב" בתבנית מיון #
←‏תוצאות הקרב: נערפו גם הם בפקודתו של צלאח א-דין שראה בהם דתיים פאנטיים.
שורה 138:
==תוצאות הקרב==
 
התוצאות היו הרות אסון לצלבנים. כמעט כל צבאם הושמד במערכה ויחד אתו אבדה כמעט כל האצולה הבכירה שניהלה את המדינה. מי שלא נהרג בקרב נשבה וגם "[[הצלב האמיתי]]" אבד. בין השבויים רמי המעלה היו המלך גי דה ליזיניאן, רנו משאטיון, ז'ראר מפקד הטמפלרים ואחרים. מתוך 1,200 אבירים שיצאו לקרב רק קומץ הצליח להימלט וכ-150 נשבו. פחות מ-10,000 רגלים ופרשים פשוטים הצליחו להימלט ולא נפלו בקרב או בשבי. כל השאר קיפחו את חייהם. רנו משאטיון [[הוצאה להורג|הוצא להורג]] על ידי צלאח א-דין עצמו. האבירים הטמפלרים וההוספיטלרים שנכנעו, נרצחונערפו גם הם בפקודתו של צלאח א-דין שראה בהם דתיים פאנטיים. המלך וקומץ האצילים ששרדו את טבח השבויים [[גלות|הוגלו]] לדמשק. ה[[שבוי]]ים הבלתי מיוחסים נכבלו ונשלחו לשוקי ה[[עבדות|עבדים]] בסוריה.
 
עבור המוסלמים, הניצחון היה לא רק צבאי, אלא היה לו גם אפקט [[תעמולה|תעמולתי]] ראשון במעלה. הייתה זו הפעם הראשונה מאז כינונה של ממלכת ירושלים שצבא צלבני גדול הפסיד בהיקף כזה לצבא מוסלמי. מיתוס הצלבנים הבלתי מנוצחים חלף מהעולם. התדהמה והשמחה שאחזו במוסלמים כשנודע להם גודל הניצחון עזרו להם להתגבר על מסעות הצלב האחרים שלא אחרו לבוא. הצלבנים לא העזו עוד לצאת לקרב גדול ללא סיוע מאסיבי מאירופה והם המתינו, לפיכך, למסע צלב חדש שיגאל אותם מתבוסתם וישיב להם את שטחיהם האבודים.