הבטחת הכנסה – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
←‏לשכות הסעד: הגהה לשונית
שורה 82:
בשנת 2010 קיבלו את הקיצבה כ־10,000 [[אברך|אברכים]], כ־20% מכלל ציבור האברכים, רובם המוחלט [[חרדים]].
 
בשנת [[2000]] הוגשה עתירה לבג"ץ על ידי [[ארנן יקותיאלי]], שהיה אז [[חבר מועצת עיר|חבר מועצת העיר]] [[ירושלים]], כנגד [[משרד הדתות]], בטענה שקצבה זו מנוגדת לשיוויוניות, היות שהיא מיועדת רק עבור אברכים, ולא עבור נשים ו[[סטודנט]]ים, לדוגמה. העתירה נדונה בפני כ־7 שופטים במשך כ־10 שנים, ורק ב־2010ביוני 2010 פסק בג"ץ בהרכב של 7 שופטים (ברוב של שישה מול אחד) כי הסעיף המקצה את הכספים בעבור תשלום קצבה זו אינו יכול להימצא בספר התקציב החל מתחילת שנת [[2011]], היות שהוא מנוגד לשיווניות, שהיא אחת מעקרונות התקציב. בעקבות זאת, בדצמבר 2010 קיבלה הממשלה החלטה להמשיך ולשלם קצבה זו תחת השם "מלגת לימודים ועידוד השתלבות בתעסוקה", והגבילה אותה לחמש שנים בלבד לכל אברך, כך שבפועל האברכים המשיכו לקבל את הקצבה. גובה הסכום עמד על 110 מיליון שקל לשנת 2011 ו-109 מיליון שקל לשנת 2012, וסכומים דומים לזה בשנים 2013-2014.
 
בשנת [[2011]] הוגשה עתירה נוספת לבג"ץ על ידי התאחדות הסטודנטים, עמותת חדו"ש ועוד, בטענה כי ההסדר מפלה כלפי נשים, בני דתות אחרות, זרמים אחרים ביהדות וסטודנטים, שמהם נשללת קצבת הבטחת הכנסה בזמן לימודיהם, וכי ההסדר מפלה כלפי כל מקבלי הבטחת הכנסה על-פי חוק הבטחת הכנסה, בכך שמאברכים המקבלים קצבה לא נדרש להראות מיצוי כושר השתכרות לצורך קבלת הקצבאות. העתירה נדונה במסך כ-3 שנים, ובמאי [[2014]] פסק בג"ץ שקצבה זו נוגדת את עיקרון השוויון, ואינה מעודדת את השתלבות האברכים בשוק העבודה בסיומה של התקופה. בעקבות כך הודיע משרד החינוך על ביטול תשלום מלגת הלימודים לאברכים, החל מינואר [[2015]].
 
==ראו גם==