ויקיפדיה

ישראל עולה כיתה – הבדלי גרסאות

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה
→ העריכה הקודמתהעריכה הבאה ←
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
חזותיקוד ויקי
הרחבה
שורה 27:
*כיתה י"ב- 30 שעות פעילות קבוצתית או אישית.
 
===בתי ספר יסודייסודיים===
בתי ספר יסודיים ציבוריים יחליטו עצמאית כיצד להשתמש בתקציב העומד לרשותם. בתי הספר יקבעו מה וכיצד ללמד ברבע מהשעות העומדות לרשותם. עיסוק בתחום מסוים יורחב או ישולב בתכנית הלימודים לפי החלטת בית הספר. בתי הספר יתאימו צרכים מיוחדים לפיתוח המקצועי של עובדי ההוראה{{דרושה הבהרה|סיבה=}}. בנוסף, בכל שכבות הגיל הלמידה תהיה טכנולוגית (בבתי הספר יתווספו מחשבים ומקרנים). כך שהמורה וספרי הלימוד לא יהיו מקור המידע המרכזי, אלא תיווצר למידת עמיתים ושימוש באינטרנט. התלמידים יוכלו ללמוד בכל זמן ובכל מקום. 
 
שורה 33:
 
הדעות על הרפורמה היו חלוקות. ישנם{{דרוש מקור}} מורים ותלמידים אשר שיבחו את הוגי הרפורמה על השימוש ב[[טכנולוגיה]] המתקדמת ועל מציאת תעסוקה לבני הנוער (180 שעות מחויבות אישית הנפרשות על פני שלוש שנים). לעומתם היו{{דרוש מקור}} אנשים ממערכת החינוך שחשבו כי הרפורמה תוביל לחוסר סדר ואף ביקשו לדחות את מועד התחלתה משום שטענו כי [[משרד החינוך]] לא עדכן את מנהלי בית הספר ואת המורים בדבר הרפורמה. ישנן גם הטענות איך יעמדו [[התבגרות|בני הנוער]] שבכיתה י"א בעומס הגדול של הבגרויות והמחויבות האישית, מי ישלם את התוספת בשכרם של המורים על תוספת השעות והתגבורים שיצטרכו לעשות בעקבות כמות החומר שיש לכיתות י"א.
 
גורמים שונים אף מתחו ביקורת על אופן קידום הרפורמה בזירה הציבורית, ובפרט על בחירתו של משרד החינוך לשווק את הרפורמה באמצעות רכישת [[תוכן שיווקי]], בעיקר מקבוצת [[ידיעות אחרונות]].<ref>{{קישור כללי|הכותב=איתמר ב"ז|כתובת=http://www.the7eye.org.il/144099|כותרת=במשרד החינוך מאשרים: רכשנו תוכן מערכתי ב"ידיעות אחרונות" וב-ynet לשם קידום תוכניות חינוכיות של השר פירון|אתר=[[העין השביעית]]|תאריך=22.01.2015}}</ref><ref>{{קישור כללי|כתובת=http://glz.co.il/1087-59558-HE/Galatz.aspx|כותרת=גלי צה"ל : משרד החינוך מודה שרכש תוכן שיווקי מידיעות אחרונות|אתר=glz.co.il|תאריך_וידוא=2016-06-24}}</ref>
 
=== פגיעה בתכניות מצוינות ===
בשנים שקדמו הנהגת הרפורמה פעלו בבתי הספר תכניות מצוינות לתלמידים מצטיינים שכללו האצה של הלימודים והבחנות מוקדמת בחלק מבחינות הבגרות. כך למשל, תלמידי התכנית לנוער מוכשר במתמטיקה המופעלת ע"י [[אוניברסיטת בר-אילן|אוניברסיטת בר אילן]] ניגשו לכל בחינות הבגרות במתמטיקה בהיקף של חמש יחידיות לימוד במועד קיץ של כיתה י', מועד שלפי הרפורמה תיאסר היבחנות בו, במטרה להתחיל ללמוד באוניברסיטהב[[אוניברסיטה]] זמן קצר לאחר מכן. עקב סירובו של משרד החינוך להחריג תכניות אלו מכללי הרפורמה והחלטתו כי תלמידים שאינם מוכרים כמחונניםכ[[מחוננות|מחוננים]] יחויבו להיבחן במועדים מאוחרים יותר, פתחו תלמידי התכניות והוריהם במאבק ציבורי ומשפטי בטענה כי החלטת המשרד אינה [[הגינות|הוגנת]], [[חוסר סבירות (משפט מנהלי)|בלתי סבירה]], [[שרירות|שרירותית]] ו[[חקיקה ורטרואקטיביתלמפרע|רטרואקטיבית]] (שכן משרד החינוך שינה באופן חד צדדי את תנאי ההיבחנות בתכניות שהתלמידים החלו להשתתף בהן שנים קודם לכן). כן נטען כי החלטת משרד החינוך תוביל לדחיית קבלת התלמידים לאוניברסיטה, מה שעשוי לפגוע במשק ואף באינטרס של [[צבא הגנה לישראל|צה"ל]] לגייס לשורותיו בוגרי אוניברסיטה.<ref>{{Cite news
| url = http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4521414,00.html
| title = נתניהו תתערב - המצטיינים נפגעים
שורה 52 ⟵ 54:
 
=== מחאת י"א ===
בשנת תשע"ו, המחזור הראשון של התלמידים שלמדו במסגרת הרפורמה עלו לכיתה י"א, בשנה זו נחשפו התלמידים לטענתם ללחץ ועומס כבדיםחריגים בעקבות ריכוז מספר בחינות רב יחסית לשנים קודמות במועד קיץ י"א מחמת האיסור על היבחנות במועדים מוקדמים יותר. בתחילת השנה, איימו תלמידי כיתה י"א לקיים שביתה{{הערה|יעל אודם, [http://www.mako.co.il/news-israel/education-q4_2015/Article-840a6fcc9ede151004.htm תלמידי תיכונים מאיימים לשבת מחר], 29.12.2015, חדשות ערוץ 2, אתר מאקו }} ולא להגיע לבתי הספר בטענה שמשרד החינוך מקשה עליהם לקבל ציונים טובים בבחינות הבגרות ולהצליח.
 
== קישורים חיצוניים ==
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/wiki/ישראל_עולה_כיתה"