האופרה הישראלית – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ ביטול גרסה 16878340 של 46.19.85.178 (שיחה)
שורה 19:
 
== האופרה הישראלית ==
=== רקעהאופרה והכנות להקמההישראלית ===
ההחלטה על הקמת האופרה הייתה משותפת ל[[אדיס דה פיליפ]] ולבן-זוגה [[שמחה אבן-זהר]]. הם חילקו ביניהם את התפקידים כך שהיא טיפלה בתחום האמנותי והוא בתחום המנהלי.
לצורך השגת ציוד בסיסי כתלבושות, איפור וכיוצא בזה יצאה דה-פיליפ לארצות הברית ורכשה את הדרוש מכספה. ה[[תפאורה|תפאורות]] נרכשו מהאופרה העממית.
 
ההחלטהבשנת על1945 הקמתהגיעה האופרהלארץ הייתהזמרת משותפתה[[סופרן]] ל[[אדיס דה פיליפ]]. ולבןב-1947 היא הקימה יחד עם בן זוגה [[שמחה אבן-זהר]] את האופרה הלאומית הישראלית <ref>בתחילה היא נקראה "הארצישראלית"</ref>. ה הם חילקו ביניהם את התפקידים כך שהיא טיפלה בתחום האמנותי והוא בתחום המנהלי.
לצורך השגת ציוד בסיסי כתלבושות, איפור וכיוצא בזה יצאה דה-פיליפ לארצות הברית ורכשה את הדרוש מכספה. ה[[תפאורה|תפאורות]] נרכשו מהאופרה העממית. מרדכי גולינקין כיהן כחבר הוועדה האמנותית של האופרה וכמנצח. הוא אף ניצח על הופעת הבכורה שלה ב-15 באפריל 1948, בגיל 73.
 
בית האופרה סבל בשנותיו הראשונות ממחלות ילדות, ורק בשנת 1958 עבר למשכנו הקבוע - בניין [[קולנוע קסם]] <ref>בו שכנה הכנסת לפני מעברה לירושלים </ref> בצומת הרחובות [[טיילת תל אביב-יפו|הרברט סמואל]] ו[[רחוב אלנבי|אלנבי]] ב[[תל אביב]] - כיום [[כיכר הכנסת]]. במקום בו עמד בניין האופרה עומד כיום [[מגדל האופרה]].
 
בתחילת שנות השישים אירחה האופרה זמרים בינלאומיים בתחילת דרכם. אחד מהם, ה[[טנור]] [[פלסידו דומינגו]], הגיע לתל אביב ב-1962, ושהה בעיר כשלוש שנים. הוא הופיע ב-12 תפקידים שונים, ובין היתר בתפקיד [[שמשון]] הגיבור באופרה [[שמשון ודלילה (אופרה)|שמשון ודלילה]]. מסופר כי התגלע סכסוך כספי בין דומינגו להנהלת האופרה.<ref> לפי מקור [http://www.blabla4u.com/sites/blabla4u/ShowMessage-eng.asp?LangCode=Heb&ID=4067098 זה] , הובטחה לדומינגו משכורת בת אלף לירות שטרלינג לשנה, בעוד שהוא הבין שמדובר במשכורת חודשית. </ref>
תוכניתה המקורית של דה פיליפ הייתה לגייס את [[התזמורת הפילהרמונית הישראלית|התזמורת הפילהרמונית]] כתזמורת האופרה. אולם, תוכנית מיוחדת לשילוב האופרה והתזמורת שהגה מזכיר התזמורת, [[שלמה לברטוב]], לא הייתה ישימה בגלל התקציב הרב של כ-80,000 לירות שנדרש חוג ידידי האופרה לגייס לשם כך. גורמים נוספים מנעו את שיתוף הפעולה בין האופרה לתזמורת: בין הנהלת התזמורת לבין המנצח [[מרדכי גולינקין|גולינקין]], שבחרה דה פיליפ כיועץ מוזיקלי, לא שררו יחסים תקינים וכן חששו ראשי התזמורת שהאופרה תנגוס בקהל היעד הפוטנציאלי שלה. בעיה נוספת הייתה מיקום התזמורת - באולם הבימה מוקמה התזמורת מתחת לבמה (דות) וראשי הפילהרמונית חשו שמיקום זה מפחית מחשיבות התזמורת ביחס לשחקנים בעיני הקהל. המשא ומתן בין דה-פיליפ לתזמורת נמשך כמעט עד הופעת הבכורה ולבסוף סירבה הפילהרמונית לנגן בהצגות האופרה. אבן-זהר הצליח לגייס את "התזמורת הסימפונית העממית" של [[מועצת פועלים|מועצת הפועלים]], שהוקמה זמן קצר לפני כן, ובניצוחו של גולינקין החלו החזרות.
 
ב-[[29 בנובמבר]] [[1947]] הקימו דה פיליפ ואבן-זהר את האופרה הלאומית הישראלית.{{הערה|1=בתחילה היא נקראה "הארצישראלית"}} הופעת הפתיחה הייתה ערב [[אריה (מוזיקה)|קטעי סולו]]. מרדכי גולינקין כיהן כחבר הוועדה האמנותית של האופרה וכמנצח.
 
=== השנים הראשונות עד 1954 ===