סרגיוס השלישי – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ ניקיון פייפ ראשון בתבניות#
שורה 28:
}}
'''סרגיוס השלישי''' היה [[אפיפיור]] מ-[[29 בינואר]] [[904]] עד ליום מותו ב-[[14 באפריל]] [[911]]. הוא נולד למשפחת [[אצולה]] רומאית ואביו נקרא בנדיקטוס. כהונתו הייתה בתקופת אי סדר במרכז איטליה, בה הייתה האפיפיורות כלי משחק בידיהן של משפחות אצולה יריבות. עם זאת, כל המסמכים הרשמיים אודותיו [[חיבור אבוד|אבדו]] ומרבית המידע עליו מגיע מיריביו ומתנגדיו.<br />
הוא היה [[דיאקון]] לפני ש[[פורמוסוס]] מינה אותו ל[[בישוף]] של [[צ'רווטרי]], כדי להרחיקו מרומא. מאוחר יותר, ב-[[898]] סרגיוס הוכרז על ידי תומכיו ובראשם הפטרון שלו, [[תאופילאקטוס הראשון]] (Theophylactus), [[רוזן]] [[טוסקולום]] (עיר עתיקה ב[[לאטיום]]) כאפיפיור החדש. אולם יריביו שתמכו ב[[יוחנן התשיעי]] הצליחו להכתיר אותו ולגרום לנידוי של גרגוריוס שנאלץ לנטוש את כס הבישוף ולהימלט לתקופה מסוימת. לאחר שיוחנן התשיעי ויורשו מתו, תפס ה[[אנטי-אפיפיור]] כריסטופר את הכס למשך שנה והדיח את [[לאו החמישי]]. אז התמרדו תומכיו של סרגיוס, גירשו את כריסטופר והזמינו את סרגיוס לשוב מגלותו. יום שובו נחשב ליום תחילת כהונתו. מעשיו הראשונים היו לבטל את כל הצווים של יריבו המת מזה כבר, פורמוסוס ולקבוע שכל הסמכוֹת הבישופים שנעשו על ידו, אינן בתוקף - החלטה שבוטלה שוב לאחר מותו של סרגיוס. כמו כן, הוא שיבח וטבע סימן כבוד על מצבתו של האפיפיור [[סטפנוס השביעי]] שהוציא מהקבר, שפט והעניש את גופתו של פורמוסוס. לפי דיווחים מסוימים, הוא אף הוציא שוב את גופתו של פורמוסוס מהקבר, שפט ומצא אותו אשם וערף את ראשו{{הערה|[http://archive.org/stream/thelivesofthepop01platuoft#page/n269/mode/2up/search/243 The lives of the popes from the time of our Saviour Jesus Christ to the accession of Gregory VII<!--]{{כותרת בוטקישור יוצרנוצרה כותרתעל -->]ידי בוט}}}}. מקורות היסטוריים אחרים{{הערה|1=[http://books.google.co.il/books?id=RxEQAAAAYAAJ&printsec=titlepage&hl=iw#v=onepage&q&f=false עמוד 120 עוסק בסרגיוס ה-3]}}{{הערה|1=[http://books.google.co.il/books?id=mrsLAAAAYAAJ&printsec=titlepage&hl=iw#v=onepage&q&f=false עמוד 169 עוסק בסרגיוס ה-3]}} לעומת זאת, אינם מזכירים סיפור זה, עובדה שמטילה בספק את אמיתותו.<br />
על פי מקורות מסוימים, הוא כלא את האנטי-אפיפיור כריסטופר ואת האפיפיור הקודם, [[לאו החמישי]] ולאחר זמן ציווה להוציאם להורג בחניקה. האנציקלופדיה הקתולית מכחישה את הסיפור ומכנה אותו "מפוקפק ביותר". עם זאת, בגלל היותו האפיפיור היחיד שידוע עליו שציווה על רצח של אפיפיור אחר והיותו האפיפיור היחיד שבנו הלא חוקי התמנה גם הוא לאפיפיור ([[יוחנן האחד עשר]]), נקראת הכהונה שלו "העגומה והבזויה"{{הערה|[http://www.law.uga.edu/dwilkes_more/his31_cadaver.html The Cadaver Synod: Strangest Trial in History - Professor Wilkes - University of Georgia School of Law<!--]{{כותרת בוטקישור יוצרנוצרה כותרתעל -->]ידי בוט}}}}.<br /> כהונתו תוארה על ידי ההיסטוריון האיטלקי מ[[המאה ה-10]], ליוטפראנד{{הערה|[[s:en:1911 Encyclopædia Britannica/Liudprand|1911 Encyclopædia Britannica/Liudprand - Wikisource, the free online library<!--]{{כותרת בוטקישור יוצרנוצרה כותרתעל -->]ידי בוט}}]}} כתחילתה של "התקופה האפלה" (ב[[לטינית]]: Saeculum obscurum) בתולדות הוותיקן שכונתה גם "שלטון הפרוצות", תקופה בה התנהל השלטון מאחורי הקלעים על ידי נשים חזקות, כדוגמת תאודורה שהייתה חברת הסנאט ברומא והייתה כמשוער [[פילגש]]ו של סרגיוס ה-3. גם בתה של תאודורה, מרוזיה, הייתה פלגשו של סרגיוס והיא אמו של יוחנן האחד עשר, מידע שהגיע בעיקר מכתביו של ליוטפראנד{{הערה|[http://web.archive.org/web/20050424202821/http://fmg.ac/FMG/Articles/Popes.pdf Popes and Pornocrats<!--]{{כותרת בוטקישור יוצרנוצרה כותרתעל -->]ידי בוט}}}}.<br />
במהלך כהונתו שיפץ סרגיוס את [[בזיליקת יוחנן הקדוש בלטראנו]] שנהרסה ב[[רעידת אדמה]] ב-[[897]]. סרגיוס השלישי הוא האפיפיור הראשון שמתואר כשהוא חבוש ב[[כתר אפיפיורי]].