פדרו השני, קיסר ברזיל – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
תמונה |
|||
שורה 68:
כך מספר ההיסטוריון רודריק ג'. בארמן: "באחד מביקוריו של הקיסר בבית ספר ללימודי ערב בריו, ה-''Liceu de Artes e Ofícios'' (משמע, הגימנסיה לאמנויות ואומנויות), התחוור לו כי במוסד לומד עבד משוחרר, שלומד קרוא וכתוב ואריתמטיקה. כשנכנס הקיסר לכיתה הוא ניגש אליו וטפח על כתפו, שבע רצון מכך שאחד מנתיניו מתאמץ ולומד כדי שלעזר יהיה לארצו ולמשפחתו...".
פדרו, היה מלומד מאוד, ודיבר שפות רבות. בין השאר: [[פורטוגזית]], [[לטינית]], [[צרפתית]], [[גרמנית]], [[אנגלית]], [[איטלקית]], [[ספרדית]], [[יוונית]], [[ערבית]], [[עברית]], [[שפות סיניות|סינית]], [[סנסקריט]], [[אוקסיטנית]] ו[[טופי עתיקה|טופי]]. פדרו אף תרגם קובץ שירים מ[[פרובנסלית יהודית]] לצרפתית{{הערה|1=[http://notrikon.blogspot.com/2011/08/normal-0-false-false-false-en-us-x-none.html נוטריקון: הקיסר שידע (גם) עברית
המפתח לכוח הפוליטי בברזיל היה בכוחו החוקתי של הקיסר לפטר את הממשלה ולקרוא לבחירות חדשות בכל עת, בחירות בהן נבחרה לרוב המפלגה שבה תמך הקיסר. דבר זה איפשר לקיסר להחליף את המפלגות שבשלטון, לקרב מפלגה זו ולדחות את האחרת, והפך את המערכת הפוליטית כולה לתלויה בחסדו של הקיסר. לקראת סיום [[המאה ה-19]] רבו מתנגדיה הפוליטיים של הקיסרות. אנשי הצבא, כמו גם בעלי האחוזות הגדולים היו נחושים להכריז על רפובליקה. גידול בייצוא ה[[קפה]], והתעשרותן של פרובינציות כ[[סאו פאולו (מדינה)|סאו פאולו]], דרשו אוטונומיה רבה יותר אל מול הממשל המרכזי. נראה כי המשטר המתאים לברזיל בתקופה זו אינו מונרכיה אלא [[פדרציה|פדרליזם]].
| |||