פיטר האמיל – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ מיון רגיל
שורה 13:
 
==האמיל כזמר וכמשורר==
האמיל מנצל [[מנעד]] רחב ביותר ויכולת שליטה מופלאה בקולו. יכולתו המרשימה לעבור משירה [[אופרה|אופראית]] קלאסית לצווחות רוקיסטיות ונהמות [[פאנק (Funk)|פאנק]] היא מאפיין ייחודי של עבודותיו. היו שהשוו את זמרתו של האמיל לנגינתו של [[ג'ימי הנדריקס|הנדריקס]]{{הערה|1=[http://www.couchnoise.com/articles/1999.05.16-Disagreement.htm Couchnoise.com<!--]{{כותרת Botקישור generatedנוצרה titleעל -->]ידי בוט}}}}.
 
הנושאים עליהם שר האמיל השתנו אך מעט במהלך השנים. מתחילת הדרך נטה להתמודד עם [[אקזיסטנציאליזם|שאלות קיומיות]], [[אהבה]] ו[[יחסי אנוש]], [[דת]] ו[[פוליטיקה]]. בתקופה המוקדמת נטה לעיסוק בולט ב[[מדע בדיוני]] (למשל באלבום H to He) שנזנח. נושאים נפוצים נוספים הם שירים של חרטה אישית, וגם שירי [[קינה]] על ידידים ובני משפחה שאבדו, אם בשל מוות ואם בשל אבדן קשר מסיבות פרוזאיות יותר. עיסוקו המתמיד בנושאים קודרים אלו יצרו להאמיל תדמית של אדם עגום וזועף, שהוא מתכחש לה: "בחיי הפרטיים אני אדם רגיל ומאושר למדי. אפשר לומר שמפני שאני מטפל בנושאים אלו ומתמודד עמם אני פטור מעונשם".‏‏{{הערה|1=‏מתוך ראיון לBBC בשנת 1984‏}}
שורה 19:
מאז תחילת שנות ה-80 הופיע זרם נוסף ביצירתו של האמיל - ביקורת אישיותית נוקבת על אישה או נשים מתעשיית הבידור, שזהותה אינה ידועה. לזרם זה שייכים שירים כגון Comfortable{{כ}} (1983), Tango for One{{כ}} (2000) ו-Naked to the flame{{כ}} (2006).
 
האמיל מתנגד למתן פרשנות מילולית ישירה לרוב יצירתו. "שירים הם עניין שיש בו מן המסתורין" הוא אומר, ומוסיף: "אין זה סביר שמישהו יקלוט את כל מגוון ה[[אלוזיה|אלוזיות]] שאני מצייר (בשיר), וכך זה צריך להיות"{{הערה|1=[http://www.cloudsandclocks.net/interviews/PHammill_interview91.html Peter Hammill interview - 1991<!--]{{כותרת Botקישור generatedנוצרה titleעל -->]ידי בוט}}}}. עבור האמיל, שיר הוא יצירה מונוליתית, וכל ההפרדה בין התמליל לנגינה היא בהכרח כפויה ומלאכותית{{הערה|1=http://www.hammill.ru/PH_mp3.wav}}.
 
===מוטיב שאלת הקיום האנושי===