הבדלים בין גרסאות בדף "יצחק דנציגר"

נוספו 8 בתים ,  לפני 3 שנים
←‏יצירתו: ברייטברג
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
(←‏יצירתו: ברייטברג)
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
הלאומיות החדשה שהציעה אמנותו ה"כנענית" של דנציגר, לאומיות אנטי-אירופית ומלאת חושניות ואקזוטיקה מזרחית, שיקפה את תודעתם של רבים מבני היישוב היהודי בארץ ישראל. החלום של בני דורו של דנציגר, כתב [[עמוס קינן]] לאחר מותו של דנציגר, היה "להתאחד עם הארץ ועל אדמתה, ליצור דמות ספציפית עם סימני היכר, משהו שהוא מכאן והוא אנחנו, ולהטביע את חותמו של אותו משהו מיוחד שהוא אנחנו, בהיסטוריה".{{הערה|1=קינן, עמוס, "ארץ ישראל השלמה", '''ידיעות אחרונות''', 19.8.1977.}} לבד מלאומיות הציגו הפסלים סגנון אקספרסיוניסטי-סימבולי, ברוחו של הפיסול הבריטי בן התקופה. הדים לתפיסה זו ניתן למצוא גם בכתיבתו המחקרית הענפה של מרדכי עומר על יצירתו של דנציגר בשני העשורים האחרונים של המאה ה-20. עומר מרבה להתמקד בניתוח ה[[איקונוגרפיה]] של יצירתו מתוך מגמה להדגיש את האלמנטים ה"פרימיטיביים" שבמרכז דמותו של דנציגר כ"כנעני".
 
חוקר האמנות [[גדעון עפרת]] מציג את הפיסול הקונסטרוקטיביסטי של דנציגר כחלק ממהלך דיאלקטי של האמנות הישראלית, מהלך הנע בין חילון ופגאניות.{{הערה|1=ראו: עפרת, גדעון, "האמנות הישראלית והמסורת היהודית, '''מחניים''', גיליון 11, סיוון, תשס"ה. ראו טקסט גם ב:[http://www.daat.ac.il/daat/art/yahadut/haisraelit.htm האמנות הישראלית והמסורת היהודית].}} תפיסה שונה, ביקורתית יותר, הניחה [[שרה בריטברגברייטברג-סמל]] במאמרה "דלות החומר כאיכות באמנות ישראלית" ([[1986]]) ו"אגריפס נגד נמרוד" ([[1988]]). בריטברגברייטברג מציגה עמדה המסתייגת מתפיסתו הקאנונית של "נמרוד" כמייצג בלעדי של הלאומיות העברית ומנסה לאפיין את ה"כנעניות" שבעבודתו המאוחרת של דנציגר כתפיסה "אנטי-יהודית". היא טוענת כי יצירתו מציעה מטמורפוזה של חומרים צורות ומוטיבים הנושאת אופי "קמאי". "משעה שעמד על משמעות הדרך הפגאנית שבה הלך, נטש את העיסוק באובייקטים. [...] הוא הסתפק בהצבעה על נופים מסוימים באמצעות תצלומים ובאמצעות פרויקטים של שיקום ושל נטיעות בטבע. הקולאז'ים הם העשייה האמנותית הממשית היחידה שלו באותן שנים. אפשר אולי להניח שבחר בחומרים דלים אלה ושב וקרע אותם, במתכוון או שלא במתכוון, כדי למנוע יצירת אלילים נוספים". פן זה התקיים, על פי בריטברגברייטברג-סמל, במקביל לצד [[מודרניזם|מודרניסטי]] ופורמליסטי.{{הערה|1=בריטברגברייטברג סמל, שרה, '''דלות החומר כאיכות באמנות ישראלית''', מוזיאון תל אביב, תל אביב, 1983. לטקסט אלקטרוני של קטלוג התערוכה ראו: [http://readingmachine.co.il/home/books/1142420759/chapter_chapter_chapter04_6703949].}}
 
ביקורת רבה הושמעה נגד יצירתו המאוחרת של דנציגר. עבודותיו האקולוגיות ניסו לשקם מחדש את היחס שבין האדם לטבע,{{הערה|1=מרדכי עומר אף תיאר זאת במושג ה[[קבלה|קבלי]] "תיקון". ראו: עומר, מרדכי, '''תיקון''', מוזיאון תל אביב, 1996.}} אבל הן התקבלו בתגובות מעורבות. בעיני חלק מן האמנים הצעירים של שנות השבעים של המאה ה-20 הן נתפסו כחיקוי לא מוצלח של עבודות אדמה וסביבה אמריקאיות. לעומתם, אמנים אחרים, בהם [[משה גרשוני]] ו[[מיכה אולמן]], יצרו בהשראתו ובעידודו עבודות [[מיצג]] סביבתיות.