ויקיפדיה

אוריה שביט – הבדלי גרסאות

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה
→ העריכה הקודמתהעריכה הבאה ←
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
חזותיקוד ויקי
Kfirgro (שיחה | תרומות)
2 עריכות
שורה 1:
{{אין תמונה|גבר}}
'''אוריה שביט''' (נולד ב-[[1975]]) הוא [[מזרחנות|חוקר חברות איסלאמיות]], [[סופר]] [[עיתונאי|ועיתונאי]] [[ישראלי]]. שביט מתמחה במחקר הלכה, תיאולוגיה ופוליטיקה באסלאם המודרני ובמחקר מיעוטים מוסלמיים במערב. משנת 2014 הוא [[פרופסור חבר]] בחוג לערבית ולאסלאם ובתוכנית למדעי הדתות באוניברסיטת תל-אביב. מקיץ 2016 משמש ראש התוכנית למדעי הדתות באוניברסיטה זו. יליד [[תל אביב]], בוגר תיכון עירוני ה'. בצבא שירת בחיל המודיעין. עבודת הדוקטורט שלו, "משטרים ערביים בין קץ ההיסטוריה להתנגשות הציוויליזציות: גלגוליה של תפיסה מהותנית", נכתבה באוניברסיטת תל-אביב (2005) בהדרכת פרופ' יוסף קוסטינר ופרופ' אייל זיסר. 
 
==ביוגרפיה==
אוריה שביט נולד וגדל ב[[תל אביב]]. הוא בנם של חוקרת ה[[ספרות]] [[פרופסור]] [[זהר שביט]] ושל ה[[היסטוריון]] פרופסור [[יעקב שביט]] ואחיהם של [[מתרגם|המתרגמת]] ואשת החינוך [[נגה שביט]] ושל הסופר [[אבנר שביט]]. למד ב[[תיכון עירוני ה' (תל אביב)|תיכון עירוני ה']] ושירת בצבא ב[[חיל המודיעין]].
 
בין השנים [[1997]] ל-[[2008]] מילא שביט שורת תפקידים עיתונאיים בכירים. בין השאר היה עורך ו[[פרשן (עיתונות)|פרשן]] חדשות חוץ ב[[עיתון]] "[[הארץ]]", ו[[בעל טור|בעל הטורים]] "אטלס" ו"כדורי" בגיליון יום שישי של "הארץ". שביט היה כתב חוקר של מוסף "הארץ", עורך מוספי סוף השבוע של [[מעריב]] ו[[מקור ראשון]] ובעל טורים ל[[מבקר אמנות|ביקורת ספרים]] ב[[ידיעות אחרונות]], וטור הפרשנות הפוליטית "שביט" ב[[מקור ראשון]].
 
שביט סיים [[תואר ראשון]] בהיסטוריה של [[המזרח התיכון|מזרח התיכון]] וב[[אסלאם]] ב[[אוניברסיטת תל אביב]] וב-[[2005]] הגיש את עבודת ה[[דוקטור]]ט שלו, שכותרתה "משטרים ערביים בין קץ ההיסטוריה להתנגשות הציביליזציות: גלגוליה של תפיסה מהותנית" ונכתבה תחת הדרכתם של פרופסור [[אייל זיסר]] ופרופסור [[יוסף קוסטינר]]. בין [[2006]] ל-[[2007]] השלים שביט ב[[גרמניה]] את [[מחקר]] ה[[פוסט-דוקטורט]] שלו.
במחקריו האקדמיים מתמקד שביט בשאלת ה[[דמוקרטיה]] בחברות ערביות וב[[מיעוט]]ים המוסלמיים ב[[העולם המערבי|מערב]]. מחקריו בסוגיית הדמוקרטיה מתייחדים בתשומת הלב שהם מעניקים לגישות אינטלקטואליות ערביות לרעיון האוניברסליות של הדמוקרטיה הליברלית ולפונקציות הפוליטיות שממלאות גישות אלה. מחקריו בסוגיית המיעוטים המוסלמיים מתייחדים בשילוב בין עבודת-שדה לעיונים טקסטואליים, ועוסקים בעיקר בהתפתחות של [[תאולוגיה|תאולוגיות]] והלכות אסלאמיות המעניקות לגיטימציה לנוכחות המוסלמית במערב, ובהתקבלותן ובדחייתן של תאולוגיות והלכות אלה בקרב קהילות [[ההגירה|מהגרים]] השונות.
 
[[מאמר]]ו של שביט Al-Qaida's Saudi Roots, שפורסם ב-2006, זכה בפרס תל אביב בחקר תולדות המזרח התיכון{{הערה|[http://www.mideast.tau.ac.il/TAPrize/CeremonyDec06.htm פרס תל אביב לשנה"ל תשס"ו 2006], באתר התוכנית ללימודי המזרח התיכון בן זמננו.}}.
 
שביט כיהן כראש התוכנית ללימודי דמוקרטיה במכון אדלסון למחקרים אסטרטגיים ב[[מרכז שלם]], עד לסגירתו של המכון ב-[[2010]]. ספר ההדרכה שחיבר שביט לסטודנטים לתואר ראשון, "המדריך לסטודנט" (הוצאת מפה, 2004) היה לאחד המדריכים הנפוצים ביותר בישראל.
 
כיום (2014) שביט הוא מרצה בכיר בחוג ללימודי הערבית והאסלאם באוניברסיטת תל אביב.
 
== מחקריו ==
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/wiki/אוריה_שביט"