פרנסיסקו חנטו – הבדלי גרסאות

בסיום עונת הבכורה שלו היה חנטו מועמד להצטרף לברצלונה, אך לבסוף הוחתם ב[[ריאל מדריד]] על ידי נשיא המועדון דאז, [[סנטיאגו ברנבאו]]. הוא ערך את הופעת הבכורה שלו כבר במחזור הראשון, ב-[[13 בספטמבר]] [[1953]], בניצחון הביתי של ריאל 2-0 על [[אוססונה]]. כבר בעונת הבכורה שלו בקבוצה, זכה חנטו עם ריאל באליפות, תוך שהוא רושם 17 הופעות בליגה. למרות זאת, לא הותיר רושם טוב והיה קרוב לעזיבת הקבוצה כבר לאחר עונה אחת. עונה אחר כך הצטרף לקבוצה החלוץ [[הקטור ריאל]], ששימש כחונכו של חנטו בקבוצה וסייע לו לרכוש יכולות נוספות ומשמעת טקטית. במחזור החמישי בליגה כבש חנטו את שער הבכורה שלו במדי ריאל, ב-[[10 באוקטובר]] [[1954]] בניצחון הביתי 4-1 על [[מלאגה (כדורגל)|מלאגה]]. בעונה זו רשם את אחת מהופעותיו הטובות במדי הקבוצה, במשחק [[הקלאסיקו]] מול ברצלונה ב[[קאמפ נואו]], כשכבש צמד עבור קבוצתו במשחק שהסתיים בשוויון 2-2. בסיום העונה זכתה ריאל באליפות נוספת, השנייה של חנטו בתוך שתי עונות.

 

 

בעונת {{בספורט|1961|1962}} זכתה ריאל ב[[דאבל]] הספרדי, ואף הגיעה ל[[גמר גביע אירופה לאלופות 1962|גמר גביע אירופה לאלופות]] פעם נוספת. חנטו פתח גם במשחק הגמר הזה, אך הפעם ריאל נוצחה על ידי [[בנפיקה ליסבון]] בתוצאה 5-3. החל מהעונה הבאה ועד לפרישתו שימש חנטו כ[[קפטן]] ריאל מדריד. בשלוש שנותיו הראשונות כקפטן הוביל חנטו את ריאל לשלוש אליפויות נוספות, שהשלימו ארבע זכיות ברצף. ב-[[9 בנובמבר]] [[1963]] כבש חנטו את השער ה-2,000 של ריאל מדריד בליגה הספרדית. כמו כן בשנים אלו הוביל חנטו את הקבוצה להעפלה נוספת לגמר גביע אירופה, בשנת [[1964]]. ריאל הפסידה ב[[גמר גביע אירופה לאלופות 1964|משחק הגמר]] 3-1 ל[[אינטר מילאנו]], וחנטו רשם את הופעתו השביעית בגמר המפעל. ב-[[1966]] זכתה ריאל בפעם השישית בתולדותיה בגביע אירופה, לאחר ניצחון 2-1 ב[[גמר גביע אירופה לאלופות 1966|משחק הגמר]] על [[פרטיזן בלגרד]]. לחנטו הייתה זו הופעה שמינית בגמר המפעל, שיא משותף לו ול[[פאולו מלדיני]], וזכייה שישית בתואר, יותר מכל שחקן אחר בהיסטוריה. עונה אחר כך השיבה לעצמה ריאל את תואר האליפות ושמרה עליו פעמיים נוספות ברצף, שהעלו את מאזן האליפויות של חנטו ל-12, יותר מכל שחקן אחר בהיסטוריה.