הבדלים בין גרסאות בדף "הפקר"

הוסרו 62 בתים ,  לפני 4 שנים
מ
זוטות
מ (זוטות)
 
===חפצים שמעולם לא היו להם בעלים===
חפצים שמעולם לא היו להם בעלים, הם חפצים הנמצאים במקום שאינו [[רשות (בעלות)|רשותו]] של אדם ויש להניח שאף אדם לא [[קניין חזקה|החזיק]] בהם ב[[קניין|בקנייןקניין המועיל]]. אבנים, עשבים, פירות יער וחיות בר כולם נכנסים בגדר זה.{{ש}}
סייגים לקטגוריה זו: {{ש}}
*חפצים הנמצאים ב[[ארץ ישראל|בארץ ישראל]], שייכים דווקא [[שבטי ישראל|לשבט]] שהם נמצאים ב[[נחלההתנחלות השבטים|בנחלתונחלתו]]. זאת למעט דגים שב[[כנרת|שבכנרת]], שמותר לכל אחד [[דיג|לדוג]] אותם באמצעות [[חכה]], אך לא לפרוס [[רשת דיג|רשת]].
*חיות שנכנסו לרשותו של אדם, אך האדם לא יודע שהן ברשותו ולא אמר שברצונו לזכות בהן, עדיין הן בגדר הפקר. אולם אסור להיכנס לרשותו של אותו אדם כדי לצודן בלי רשות, ואם צד זכה בהן, למרות שעבר על איסור.
*אסור לקחת בעלי חיים שכבר ניצודו ב[[מלכודת|במלכודת]] של מישהו אחר.
(רמב"ם הלכות זכייה ומתנה פרק א', והשגות הראב"ד שם)
 
** החפץ המופקר עדיין שייך לבעל החפץ, אבל הוא נותן רשות למי שרוצה לקחת את החפץ לעצמו.
במצבים מסוימים, ישנה משמעות להבנה של פעולת ההפקר. לדוגמה:
ישנה מחלוקת [[תנא|תנאים]]ים, מה יעשה אדם [[מודר הנאה|שהדיר את חבירו הנאה]], ואין לחבירו מה לאכול. [[תנא קמא]] סובר, שיכול [[מודר הנאה|המדיר]] להפקיר אוכל, [[מודר הנאה|והמודר]] לזכות באוכל. [[רבי יוסי]] אוסר על המודר לזכות באוכל שהופקר. (עיין [[תלמוד בבלי|בבלי]] נדרים מג.)
לפי אחת ההבנות במחלוקתם, ניתן לומר שתנא קמא סובר כי ההפקר הוא סילוק הבעלות מן החפץ. כיוון שהמדיר אינו בעלים על החפץ, הרי המודר יכול לזכות בחפץ שאין לו בעלים. ואילו רבי יוסי סובר כי ההפקר הוא רשות לכל אדם ליטול לעצמו, וכאשר המודר נוטל את החפץ זה נחשב שהמדיר נתן לו אותו במתנה, ואסור למדיר לתת מתנה למודר.
*יש הסוברים, שאסור לאדם לחזור בו מההפקר (אם כי הוא יכול לזכות שוב בחפץ). לדעת הסוברים כן, הפקר יש לו דין כמו [[נדר]]. (רמב"ם הלכות נדרים פרק ב')
* מחלוקת [[תנאים]] בפני כמה אנשים צריך להפקיר. [[רבי יוסי]] סובר שיש להפקיר בפני שלושה. חכמים סוברים שדי בשניים. לפי [[רבי יהושע בן לוי]], כולם מסכימים [[שמדין תורה]] הפקר אפילו באחד אלא [[גזרת חכמים|שגזרו]] שיש להפקיר בפני שניים או שלושה. [[הלכה]] [[כרבי יהושע בן לוי]].
בשיטת [[רבי יהושע בן לוי]] נחלקו [[ראשונים]] מספר מחלוקות:{{ש}}
** האם הדרישה להפקר בפני שלושה היא רק [[נדל"ן|בקרקעות]] או גם ב[[מטלטלין|במטלטלין]].
**האם מדין תורה צריך דווקא בפני אחד או אפשר אפילו בינו לבין עצמו.
**האם במצב שבו אדם מפקיר חפץ כדי להימנע [[עבירה|מאיסור]] יש גם דרישה להפקיר בפני שלושה.
===[[גר]] שנפטר בלי [[ירושה|יורשים]]===
גר שנפטר ולא השאיר אחריו יורש וכן [[עבד כנעני]] משוחרר שנפטר בלי יורש, נכסיו הם הפקר, מכיוון שאין לו אף [[קרוב משפחה]] שיירשנו.
יוצא מכלל זה, אדם [[גזל|שגזל]] מנכסי גר בחייו, ולאחר מכן נפטר הגר ולא השאיר יורש, הנכסים הגזולים אינם הפקר אלא הם ניתנים ל[[כהן|לכהן]] (ע"ע [[מתנות כהונה]]).
 
===נכסים שבית דין או המלכות קבעו שהם הפקר===
 
==אופני הקניין של הפקר==
כל קניין המועיל ב[[מכירה|במכירה]] [[מתנה|ובמתנה]] מועיל בהפקר (חוץ מאכילת פירות קרקע שמועיל במכירה ולא בקניין מההפקר). קניין המועיל הוא פעולה שנועדה להעביר בעלות על חפץ. קניין כזה יכול להיות [[קניין משיכה]] (הגבהת או משיכת החפץ), קניין חזקה בקרקע (ביצוע פעולות חקלאיות שונות או פעולה שמייצגת בעלות כגון גידור השטח), ועוד סוגים שונים של פעולות קניין אפשריות. יש דעות שהפקר ניתן לקנות גם באמצעות הבטה (הסתכלות) בחפץ המופקר. כמו כן יש דעות [[קניין ארבע אמות|שקניין ארבע אמות]] מועיל דווקא בהפקר ולא במכירה ומתנה. כלומר, אדם יכול לזכות בחפץ מופקר על ידי התקרבות למרחק פחות מארבע [[אמה (מידת אורך)|אמות]].
 
==הפקר ו[[נחלת הכלל|רכוש הציבור]]==