הבדלים בין גרסאות בדף "ישראל עולה כיתה"

עריכה
(←‏עיקרי התכנית: דרישות לבגרות - מחיקה - לא מדובר בחידוש של הרפורמה, למעט שני הסעיפים האחרונים שאחד מהם הוא כפילות לפרק הבא והאחר אינו משמעותי)
(עריכה)
 
===בתי ספר יסודיים===
בתי ספר יסודיים ציבוריים יחליטו עצמאית כיצד להשתמש בתקציב העומד לרשותם. בתי הספר יקבעו מה וכיצד ללמד ברבע מהשעות העומדות לרשותם. עיסוק בתחום מסוים יורחב או ישולב בתכנית הלימודים לפי החלטת בית הספר. בתי הספר יתאימו צרכים מיוחדים לפיתוח המקצועי של עובדי ההוראה{{דרושה הבהרה|סיבה=}}. בנוסף, בכל שכבות הגיל הלמידה תהיה טכנולוגית (בבתי הספר יתווספו מחשבים ומקרנים). כך שהמורה וספרי הלימוד לא יהיו מקור המידע המרכזיהיחיד, אלא תיווצר למידת עמיתים ושימוש באינטרנט.  
 
==תגובות לתכניתוביקורת==
 
הדעות על הרפורמה היו חלוקות. ישנם{{דרוש מקור}} מורים ותלמידים אשר שיבחו את הוגי הרפורמה על השימוש ב[[טכנולוגיה]] המתקדמת ועל מציאת תעסוקה לבני הנוער (180 שעות מחויבות אישית הנפרשות על פני שלוש שנים). לעומתם היו{{דרוש מקור}} אנשים ממערכת החינוך שחשבו כי הרפורמה תוביל לחוסר סדר ואף ביקשו לדחות את מועד התחלתה משום שטענו כי [[משרד החינוך]] לא עדכן את מנהלי בית הספר ואת המורים בדבר הרפורמה. ישנן גם הטענות איך יעמדו [[התבגרות|בני הנוער]] שבכיתה י"א בעומס הגדול של הבגרויות והמחויבות האישית, מי ישלם את התוספת בשכרם של המורים על תוספת השעות והתגבורים שיצטרכו לעשות בעקבות כמות החומר שיש לכיתות י"א.
}}}}
 
=== מחאת תלמידים בכתות י"א ===
בשנת תשע"ו, המחזור הראשון של התלמידים שלמדו במסגרת הרפורמה עלו לכיתה י"א, בשנה זו נחשפו התלמידים לטענתם ללחץ ועומס חריגים בעקבות ריכוז מספר בחינות רב יחסית לשנים קודמות במועד קיץ י"א מחמת האיסור על היבחנות במועדים מוקדמים יותר. בתחילת השנה, איימו תלמידי כיתה י"א לקיים שביתה{{הערה|יעל אודם, [http://www.mako.co.il/news-israel/education-q4_2015/Article-840a6fcc9ede151004.htm תלמידי תיכונים מאיימים לשבת מחר], 29.12.2015, חדשות ערוץ 2, אתר מאקו }} ולא להגיע לבתי הספר בטענה שמשרד החינוך מקשה עליהם לקבל ציונים טובים בבחינות הבגרות ולהצליח.