פתיחת התפריט הראשי

שינויים

 
==בעיית הפליטים==
בעקבות [[מלחמת העצמאות]] נמלטו או גורשו רבים מ[[ערביי ארץ ישראל]] לארצות ערב השכנות. פליטים אלה לא היו מעולם אזרחי ישראל או תושבי קבע. יתרה מכך, '''מדינות ערב יצרו את "מחנות הפליטים"''' ( שכונות קטנות, בעלות רמת תשתיות ושירותים ננמוכהנמוכה, הסובלות מ [[עוני]], הזנחה וצפיפות יתר, אשר אחוז גדול מכלל הבתים בהן לא מחובר לתשתיות ביוב נאותות{{מקור}}) ולא איפשרו הגירה של הפליטים אל מחוץ למחנות או שיקום חייהם של הפליטים אלא הנציחו את הבעיה, רוב רובם של הפליטים מעולם לא נקלטו במדינות בהם התיישבו אלא נוצר מצב שבו הפליטים המקוריים מתו והדור השני, השלישי, ואפילו הרביעי נותרו במחנות הפליטים בתקווה לחזור אל הבתים שמעולם לא ראו בארץ שמעולם לא חיו בה . לעומתם, היהודים שנמלטו או גורשו באותה העת ממדינות ערב השכנות נקלטו היטב בחברה הישראלית. "מכיוון שההחלטה מדברת באופן כללי על 'בעיית הפליטים', אין היא מוגבלת לבעיית הפליטים הערבים, והפתרון הצודק שיש להגיע אליו במשא ומתן צריך לכלול גם את הזכות לפיצויים [[הפליטים היהודים ממדינות ערב|ליהודים שברחו ממדינות ערב]]"{{הערה|1={{משפט וצבא|[[רות לפידות]]|עיוות משמעותה של החלטה 242 (1967)|4/304|204, התשס"ג, עמ' 811-789}}}}.
 
הסעיף בהחלטה הנוגע להשגת פתרון צודק לבעיית הפליטים גרם לפלסטינים להעלות דרישת זכות שיבה לישראל בעבור כל הפליטים הפלסטינים. ישראל התנגדה לכך. אולם בעבור הפלסטינים סעיף זה חיזק את רצונם להגדרה עצמית.
משתמש אלמוני