הבדלים בין גרסאות בדף "ראוונסבריק"

הוסרו 10 בתים ,  לפני 4 שנים
מ
קו מפריד בטווח מספרים
מ (הגהה)
מ (קו מפריד בטווח מספרים)
{{מחנה ריכוז
|שם=ראוונסבריק
|תמונה=[[תמונהקובץ:Ravensbruck camp barracks.jpg|250px|]]
|כיתוב=מחנה ראוונסבריק, מבט על צריפי המגורים במלחמת העולם השנייה
|סוג=
בין השנים 1939 ו-1945 הוחזקו במחנה ראוונסבריק בסך הכול כ-132,000 נשים וילדים, 20,000 גברים ו-1,000 נערות (במחנה אוקרמרק), מארבעים אומות שונות. סגל המחנה מנה כ-1,000 אנשי אס אס ו-550 סוהרות. לפי ההערכות, נספו במחנה כ-40,000 אסירים. בספר הזיכרון שראה אור במלאת 60 שנה לשחרור המחנה, נמנו שמותם של 13,161 נשים, גברים וילדים אסירים במחנה{{מקור}}.
 
=== בשנים 1939-19381938–1939 ===
מחנה ראוונסבריק הוקם בכפר באותו השם בקרבת אגם שוודט (Schwedtsee) בין דצמבר [[1938]] לאפריל [[1939]] לפי פקודתו של מפקד ה[[אס אס]] [[היינריך הימלר]], על ידי האסירים במחנה הריכוז [[זקסנהאוזן]], בתור מחנה לנשים בלבד. לכתחילה הוא יועד לנשים גרמניות, מתנגדות המשטר. אולם במשך הזמן הצטרפו אסירות אחרות.
לאסירות שנקלטו במחנה ניתן מספר סדרתי ועל מדי האסירות נתפר משולש צבעוני, שצבעו סימל את סוג האסירה והאות שהופיעה בו את הלאום שלה. אסירות יהודיות במחנה נשאו [[טלאי צהוב]]. אסירות פליליות ענדו [[משולש ירוק]], [[ההתנגדות הגרמנית לנאציזם|מתנגדות משטר]] ושבויות מלחמה [[ברית המועצות|סובייטיות]] ענדו [[משולש אדום]], [[עדי יהוה|עדות יהוה]] ונוצריות אחרות ענדו [[משולש סגול]]. נשים שהואשמו ב"התנהגות א-סוציאלית" - [[לסביות]], [[זנות|זונות]] ו[[צוענים|צועניות]] - סומלו ב[[משולש שחור]].
ב-[[18 במאי]] 1939 הועברו כמעט 900 אסירות ממחנה הריכוז [[ליכטנבורג]] למחנה החדש, והיה עליהן להמשיך בבניית המחנה ובבניית המגורים לסגל המחנה, אנשי האס אס. כבר בסוף יוני 1939 הועברו כ-440 [[צוענים|צועניות]] עם ילדיהן מחבל [[בורגנלנד]] ב[[אוסטריה]] למחנה ראוונסבריק. עם פרוץ [[מלחמת העולם השנייה]] התווספו אליהן נשים מ[[פולין]] הכבושה, ואחר כך מארצות נוספות שנכבשו על ידי הצבא הנאצי.
 
=== בשנים 1940-19411940–1941 ===
בינואר 1940 ביקר הימלר במחנה והנהיג עונש של מלקות לאסירות המחנה. כחלק מהמאמץ הכלכלי של המלחמה הוקם ביוני 1940 בשטח המחנה מפעל בשם "חברה לטקסטיל ולעיבוד עור בע"מ", על ידי האס אס. בשטח המחנה הוקם מעין אזור תעשייה, שבו עבדו האסירות בעבודות שנחשבו אופייניות לנשים.
 
באפריל [[1941]] נוסף לו מחנה קטן לכ-350 גברים. עד יוני [[1942]] הוקם והופעל בקרבת מקום גם "מחנה המגן לנוער" [[אוקרמרק]], שבו שהו כ-400 נערות וצעירות. מחנה ראוונסבריק השתרע בשנת 1945 על שטח של כ-1,700 [[דונם]] והיו לו עד 70 מחנות חוץ ברחבי הרייך ובאזורי הכיבוש, שבהם אולצו אסירות המחנה לעבוד בתעשיית ה[[נשק]].
 
=== בשנים 1944-19421942–1944 ===
ב-[[1 באוגוסט]] 1942 התחילו רופאי אס אס בניסויים רפואיים באסירות בריאות במחנה. בשלב הזה לא הייתה עדיין משרפה במחנה, ואסירות שמתו נשלחו לשריפה בקרמטוריום של העיירה הסמוכה. לאחר ש[[המשרד הראשי לביטחון הרייך]] בברלין הורה להפוך את המחנה ל"נקי מיהודים", הועברו כ-600 אסירות יהודיות ב-[[6 באוקטובר]] למחנה ההשמדה [[אושוויץ]]. בדצמבר אותה שנה הגיע מספר האסירות ל-10,800, ומפברואר [[1943]] הושמו במחנה גם שבויות מלחמה מן [[הצבא האדום]].
 
מכיוון שהאס אס לא הצליח להתמודד עוד עם מספר המיתות הגבוה, הוקמה בסתיו 1943 [[קרמטוריום|משרפה]] במחנה. אפרם של המתים פוזר באגם הסמוך. מספר האסירות במחנה הלך וגדל עם קליטתן של אסירות מבתי כלא שפונו ב[[צרפת]] וממחנות ריכוז שפונו עם התקדמות [[הצבא האדום]] במזרח, או שנכבשו על ידו (כך למשל ממחנה [[מיידאנק]]).
באפריל [[1944]] חלק מהאסירות הפוליטיות הועברו למחנה חדש שהוקם ב[[הלמברכטס]]. בספטמבר 1944 היה המחנה גדוש באסירים ולצריפים (באראקים) נוספו אוהלים בשטח המחנה. רבים מדייריהם לא שרדו את החורף, באוקטובר הגיעו מספר טרנספורטים של נשים יהודיות מהונגריה ונשים, בעיקר יהודיות, ממחנות שהיו ממזרח לנהר האודר. לאחר [[מרד ורשה]] נקלטו במחנה עוד כ-12,000 נשים וילדים פולנים ויהודים, עקב הצפיפות הרבה והקטנת מנות המזון התפרצו במחנה במקביל מגיפות של דיזנטריה ושל טיפוס הבהרות שקטלו אלפי אסירות. אלפי אסירות נשלחו לעבוד במחנות-חוץ בכל רחבי גרמניה ופולין, ורבות מהן נשלחו להשמדה ב[[אושוויץ-בירקנאו]].
 
תנאי החיים במחנה היו קשים מנשוא. אלפי אסירות נורו למוות, נחנקו, הומתו בגז, נקברו בחיים או הועבדו בפרך עד מוות. חלק מהאסירות מתו כתוצאה מניסויים שבוצעו בגופן{{הערה|ראו [[משפט הרופאים בגרמניה]].}}. כל אסירי המחנה, ובכללם ילדים קטנים, אולצו לעבוד בעבודות קשות, שגרמו לא אחת למוות.
 
[[תמונהקובץ:Bundesarchiv Bild 183-1985-0417-15, Ravensbrück, Konzentrationslager.jpg|שמאל|ממוזער|250px|קבוצת אסירות מבצעות עבודות כפייה במחנה ראוונסבריק, 1939]]
 
בין אסירות המחנה היו אסירות מפורסמות אחדות, כמו למשל ארבע חברות [[מנהלת המבצעים המיוחדים]], תא מודיעין [[בריטניה|בריטי]] מיוחד, וכן הנסיכה הצרפתית בת ה-25, אן דה באופרמון-קורטנאי (Anne de Bauffremont-Courtenay).
 
לאחר המלחמה לא דובר רבות על מחנה ראוונסבריק, שנחשב אז לאחד המחנות הקטנים.
 
חברי כוח המשמר של האס אס, סוהרות המחנה ואסירים שהיו חלק מהנהלת המחנה ([[קאפו]]ים) נתפסו אחרי תום המלחמה בידי בעלות הברית והועמדו לדין במשפטי ראוונסבריק שנערכו ב[[המבורג]] בשנים [[1946]]-[[1948]]. 16 נאשמים נדונו למוות בגין [[פשע מלחמה|פשעי מלחמה]] ופשעים נגד האנושות.
בשנים [[1946]]-[[1948]] התנהלו ב[[המבורג]] [[משפטי ראוונסבריק]], שנוהלו בידי [[בעלות הברית]]: [[בריטניה]] ו[[צרפת]]. משפט נוסף שעסק בראוונסבריק התנהל ב[[מזרח גרמניה]] בשנת [[1966]], בעיר [[רוסטוק]].
עניין מחודש במחנה צץ לאחר [[משפטי מיידנק|משפט מיידנק]] ב[[דיסלדורף]] בשנת [[1976]]. סוהרת האס אס [[הרמינה בראונשטיינר]], שהתגלתה בידי צייד הנאצים [[שמעון ויזנטל]], עוררה עניין רב בציבור.
 
בשטח מחנה הריכוז פועל כיום מרכז הנצחה. עם פינוים של שטחים שונים במחנה בידי כוחות הצבא האדום שישבו בו עד [[1993]], התרחבה פעולת ההנצחה במחנה. במגורי הסוהרות לשעבר פועלים כיום אכסניה לנוער ומרכז מבקרים. התערוכה העיקרית על תולדות המחנה נמצאת במה שהייתה מפקדת האס אס במחנה.
 
ב-16-1716–17 באפריל [[2005]] התקיים בשטח המחנה טקס לציון שישים שנה לשחרורו. בין המוזמנים היו כ-600 מניצולי המחנה מכל רחבי העולם, בעיקר ממזרח אירופה, והשתתפו בו שרים מממשלת גרמניה וכן ראש ממשלת מדינת [[ברנדנבורג]], מתיאס פלאצק.
 
==גלריית תמונות==
<gallery>
קובץ:Ravensbrück_Krematorium_aussen.jpg|המשרפה מבחוץ
קובץ:Ravensbrück_Krematorium_innen.jpg|תנורי המשרפה
קובץ:Ravensbrück_Frauenlager1.jpg|שטח מחנה הנשים לשעבר
קובץ:Ravensbrück_Frauenlager2.jpg|צריפים בשטח מחנה הנשים
קובץ:Ravensbrück_Mauer_der_Nationen.jpg|קיר האומות וקבר אחים של 300 מאסירות המחנה
קובץ:Ravensbrück_SS_Kommandantur.jpg|מפקדת האס אס במחנה
קובץ:Ravensbrück_Tor2.jpg|שער המחנה (מבט מבחוץ) עם בניין המשמר
קובץ:Ravensbrück_Wohnhaus_Wachmannschaft.jpg|בניין מגורים של סגל האס אס
קובץ:Ravensbrück_Müttergruppe.jpg|האנדרטה "קבוצת אמהות" מאת פריץ קרמר (Fritz Cremer) לפני קיר האומות
קובץ:Ravensbrück_Tragende.jpg|אנדרטה אחרת על שפת אגם שווטזה
</gallery>
 
*יהודית בובר אגסי, '''האסירות היהודיות של רוונסבריק: מי הן היו?''', ירושלים: מאגנס, 2011.
<div style="direction: ltr;">
* Margarete Buber-Neumann: Als Gefangene bei Stalin und Hitler
* Freya Klier ''Die Kaninchen von Ravensbrück. Medizinische Versuche an Frauen in der NS-Zeit.'' München, 1994
* Florence Hervé ''"Wir fühlten uns frei" Deutsche und französische Frauen im Widerstand'' Essen: Klartext, 1997 (Ausführl. Literaturangaben, insbes. über die vielen Französinnen in R.)
* Walz, L. 2005. ''Und dann kommst du dahin an einem schönen Sommertag. Die Frauen von Ravensbrück''. München. ISBN 3-88897-388-0
* Anke Krüger:Bibliographie zur Geschichte des Frauenkonzentrationslagers Ravensbrück ISBN 3-8334-0623-2
* Gedenkbuch für die Opfer des Konzentrationslagers Ravensbrück 1939–1945. Herausgegeben von der Mahn- und Gedenkstätte Ravensbrück. Wissenschaftliche Leitung: Bärbel Schindler-Saefkow unter Mitarbeit von Monika Schnell
* Isa Vermehren: ''Reise durch den letzten Akt. Ravensbrück, Buchenwald, Dachau: eine Frau berichtet.'' ISBN 3-499-24007-6
</div>