יעקב פיכמן – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ הסבת תבנית המכון לתרגום 1 לתבנית המכון לתרגום# |
Matanyabot (שיחה | תרומות) מ בוט החלפות: תל אביב, \1, כנרת, \1סדרת |
||
שורה 7:
יעקב פיכמן נולד בשנת [[1881]] ב[[בלץ]] - [[בסרביה]] שב{{ה|אימפריה הרוסית}}, לאליהו (סוחר, [[חוכר|חוכר־אדמה]] ומגדל צאן) ולפייגה פיכמן. למד ב[[תלמוד תורה|חדר]] וקיבל גם שיעורים מפי יצחק זלוטניק מ[[ברסט ליטובסק]] שהתגורר בבית הוריו. פיכמן הרבה בלימוד ובקריאה, ובגיל 14 עזב את בית אביו כדי להשלים בצורה מסודרת את לימודיו. הוא נדד ברחבי [[חרסון]] ו[[פודוליה]], ובהגיעו ל[[קישינב]] החל ללמוד [[רוסית]] ושפות נוספות, וכן לימודים כלליים כתלמיד חוץ. בתקופה זו התחיל לכתוב שירים בעברית, ביידיש וברוסית, והתפרנס מהוראה. כשחזר לבית הוריו, הוא התמסר ללימודי היהדות. התרכז ב[[תנ"ך]], ב[[מדרש|מדרשי חז"ל]], ולמד ספרות עברית מתוך כתבי [[אחד העם]] ו[[מנדלי מוכר ספרים]]. בנוסף, הוא הרבה לקרוא ספרות יפה בעברית, יידיש ורוסית.
בשנת [[1901]] עבר לעיר [[אודסה]] כדי להתקרב ל[[ביאליק|ביאליק,]] ל[[אחד העם]], ואל [[ש. בן-ציון]] אותם העריץ, וגם כדי להמשיך בלימודיו. הוא החל לפרסם שירים ב"[[הדור (כתב-עת)|הדור]]" כתב עת בעריכתו של [[דוד פרישמן]] ובעיתון לילדים. וכך נוצר הקשר שלו עם סופרי [[פולין]]: דוד פרישמן, [[י"ל פרץ|י.ל. פרץ]], [[נחום סוקולוב]] ועוד. בשנת [[1903]] עבר לעיר [[ורשה]], שהייתה בעת ההיא מרכז ספרותי פעיל ותוסס של תחום המושב כולו{{הערה|{{צ-ספר|מחבר=דן מירון|שם=בודדים במועדם; לדיוקנה של הרפובליקה הספרותית העברית בתחילת המאה העשרים|מו"ל=עם עובד|שנת הוצאה=1987, עמ' 365 - 375}}}}. פיכמן החל לפרסם שירים ומסות באופן קבוע בעיתון "הצופה". הוא עבד גם בהוצאת הספרים "[[הוצאת תושיה|תושיה]]", ב"[[האור]]" וגם כמזכיר המערכת של "הצופה" . בשנת [[1905]], לאחר שנאסרה, בעקבות [[מהפכת 1905|המהפכה]], הוצאת כל העיתונים העבריים, חזר לבסרביה ושהה ב[[קישינב]], ולאחר מכן בעיירה לאובה {{אנ|Leova}} שם עבד בהוראה במשך שלוש שנים והרבה לפרסם בכתב העת שהוציא [[יוסף חיים ברנר]] - "[[המעורר]]". כאן גם החלה עבודה העריכה שלו, לאחר שהחל לטפל, על פי הזמנת סופרי אודסה, בכינוס ועריכה של יצירותיהם של סופרים שונים, מכיוון שהיה בין הבולטים במשמרת הצעירה של הספרות העברית.
הוא הוזמן לשמש כמזכיר "[[העולם (שבועון)|העולם]]", הבטאון של [[ההסתדרות הציונית העולמית]], שהוצאתו נתחדשה ב{{ו|וילנה}} בשנת 1908. לאחר ישיבה קצרה בעיר, עבר, לפי הזמנת [[אלחנן ליב לוינסקי]], לאודסה; שם ערך את כתבי [[יהודה שטיינברג]] והקדיש להם מבוא מקיף המכיל ביוגרפיה והערכה - מתכונת שאימץ בעריכתו במשך עשרות בשנים.
פיכמן נישא לבת-שבע בת [[יצחק דוב גרינברג]] (הקימה יחד עם יעל גורדון, בתו של [[א. ד. גורדון]] בית ספר לילדות עניות) בשנת 1910. באותה שנה החל להשתלם בקורסים להוראה, ועבר ל[[הורדנה]], אך בקיץ 1910 קיבל על עצמו את עריכת "הביבליותיקה הגדולה" של [[הוצאת תושיה]], ועבר ל[[ורשה|וורשה]]. [[בן אביגדור|בן-אביגדור]], עורך ההוצאה, כינס לראשונה את שירתו של פיכמן בספר "גבעולים", ועל כך הכיר לו המשורר תודה גדולה כל חייו.
[[הסתדרות המורים|הסתדרות המורים בישראל]] הזמינה את פיכמן לארץ בשנת 1912, כדי להחליף את [[ש. בן-ציון|ש. בן ציון]] בעריכת הירחון "[[מולדת]]". הוא הצליח לגייס למשימה זו סופרים רבים והעלה את רמתו של הירחון. אהבתו לנופי ישראל קיבלה חיזוק בעריכת כתב העת והזינה את שירי הנוף הידועים שלו ("ימין ושמאל" "על שפת ים
בשנת 1914 נשלח לברלין כדי לערוך ירחון עברי, שעמד לצאת לאור שם, במטרה להעבירו אחר כך לארץ ישראל, אך נאלץ להישאר במקום, מאחר שפרצה באירופה [[מלחמת העולם הראשונה]]. הוא התגורר באודסה ועבד ב"[[מוריה (הוצאת ספרים)|מוריה]]". עם תום המלחמה, נדד בארצות אירופה וחזר לארץ ישראל רק באביב [[1919]]. הוא המשיך בעריכת "מולדת" שהתחדש, ובנוסף, ערך גם את הירחון "מעברות" שהחל להופיע. פיכמן גם ערך ספרים בסניף הארץ־ישראלי של [[הוצאת שטיבל|הוצאת "שטיבל"]]. בתקופה זו כתב את מחזורי ה[[סונטה|סונטות]] "יהודה" ו"ירושלים" ואת הפואמה "רות".
שורה 34:
ייסד וערך את הירחון החשוב לנוער "מולדת", שדורות ראשונים של בני הארץ דוברי ה[[עברית]] התחנכו עליו. בין עבודותיו: פרסום ספרי מקראות חינוכיות, כינוסים, עריכות ו[[ביוגרפיה|ביוגרפיות]] של יוצרי הספרות העברית, (כמו למשל הביוגרפיה הקצרה של משוררת ה[[יידיש]] הידועה [[קדיה מולודובסקי]], יצירתו של [[אברהם מאפו]], של [[מיכה יוסף לבנזון|מיכ"ל]], [[מנדלי מוכר ספרים|מנדלי]], [[חיים נחמן ביאליק|ביאליק]] ורבים אחרים), כינוס אנתולוגיות לשירה ולסיפורת, ועריכת הירחון '[[מאזנים]]' של [[אגודת הסופרים העבריים]].
פיכמן הרבה לכתוב ביקורות ספרותיות, הן במבואותיו לכתבי הסופרים שבעריכתו, והן
{{ציטוט|שורות=לא|מרכאות=כן|מקור=יעקב פיכמן|תוכן="כל משורר אמיתי הוא בלי ספק מבקר מצויין [...] בקורתו של משורר אמנם תהיה תמיד במידה ידועה סובייקטיבית, ואולם אפשר שזוהי הביקורת האמיתית האחת בעולם. בכל אופן יהיה עוד יותר משפט צדק בסובייקטיביותו של משורר מאשר באובייקטיביותו של מבקר רשמי".}}
יעקב פיכמן תרם הרבה גם ל[[ספרות ילדים|ספרות הילדים]], הן בדברים פרי יצירתו, והן בעריכה ואף ב[[מסה (חיבור עיוני)|מסות]]. הוא הרבה גם לתרגם מהספרות הכללית, שירה ופרוזה כאחד. רובה של עבודת התרגום שלו פורסמה בכתבי העת השונים וטרם כונסה, אך יש עבודות שפורסמו בנפרד, כמו "[[נרקיס וגולדמונד|נרקיס וגולדמנד]]" ל[[הרמן הסה]], "הורדוס ומרים" מאת פרידריך הבל, ועוד.
בין שיריו הידועים ביותר: "[http://www.zemereshet.co.il/song.asp?id=1 אגדה]" (מוכר יותר כ"על שפת ים כנרת"), שאותו הלחין [[חנינא קרצ'בסקי]], "[http://www.zemereshet.co.il/song.asp?id=115 אורחה במדבר]" (מוכר כ"ימין ושמאל"), שאותו הלחין [[דוד זהבי]] ו"יום יום אני הולך למעונך" שהלחין ושר [[מתי כספי]].
שורה 120:
* [[ישראל זמורה]] (עורך), '''ערוגות: קובץ לזכרו של יעקב פיכמן''', 2 כרכים, תל אביב: האיגוד העולמי של יהודי בסרביה, תשל"ג–תשל"ו.
* [[צבי לוז]], '''שירת יעקב פיכמן: מונוגרפיה''', תל אביב: פפירוס ('מראה מקום: סדרת עיונים בספרות העברית'), תש"ן 1989.
* [[נורית גוברין]], "יעקב פיכמן", '''קריאת הדורות: ספרות עברית במעגליה''', כרך א, תל אביב: [[הוצאת גוונים|גוונים]] ו[[הוצאת אוניברסיטת תל
* [[גצל קרסל]], '''לקסיקון הספרות העברית בדורות האחרונים''', ספריית פועלים, 1967.
* אסיף: '''מבחר יצירתו של יעקב פיכמן בשירה ובפרוזה, ילקוט דברים על המשורר ויצירתו''', (ליקט ומבוא ליב קופרשטיין), [[הוצאת מסדה]], תשי"ט, 1958.
| |||