אלכסנדרופולי – הבדלי גרסאות

העיר התפתחה מכפר דייגים ליישוב עם מאפיינים עירוניים במאה ה-19, כאשר מהנדסים מטעם [[האימפריה העות'מאנית]] עסקו בבניית מסילת הרכבת מ[[איסטנבול]] ל[[מקדוניה]], שעברה דרך העיר [[דידימוטיכו]] ובסמיכות לאלכסנדרופולי, אשר נקראה בעת ההיא ב[[טורקית]] Dedeağaç, דֶדֶאָגַאץ'. בעת [[המלחמה העות'מאנית-רוסית (1787-17921787–1792)|המלחמה העות'מאנית-רוסית]], נכבשה העיר על ידי הצבא הרוסי וקציניו החלו את תהליך העיור של היישוב, על ידי תכנון אורבני מסודר של הרחבת היישוב בסגנון אירופאי הכולל רחובות רחבים מאד, בשונה מהארכיטקטורה העות'מאנית. אף על פי שבסיום המלחמה הוחזרה העיר לעות'מאנים, התהליך היה בלתי הפיך. בתקופת [[מלחמת הבלקן הראשונה]] הפך היישוב לעיר ובה מרכז מסחרי, אשר נסב סביב הפעילות בתחנת הרכבת והנמל. בתאריך [[8 בנובמבר]] [[1912]], נכבשה העיר על ידי ה[[בולגריה|צבא הבולגרי]] בעזרת סיוע מהצי היווני. ב[[מלחמת הבלקן השנייה]] הפכו בולגריה ו[[יוון]] ליריבות וכך בתאריך [[11 ביולי]] [[1913]], נכבשה העיר על ידי הצבא היווני. במסגרת [[הסכם בוקרשט (1913)|הסכם בוקרשט]], סוכם כי העיר תועבר לבולגריה יחד עם כל אזור מערב [[תראקיה]].