מלחמת האזרחים בלבנון – הבדלי גרסאות

==השלב השלישי בלחימה: 1982–19841982-1984 ==

ב־ב-[[6 ביוני]] [[1982]] פתחה ישראל ב[[מבצע שלום הגליל]], בתקיפת בסיסי אש"ף בלבנון. כוחות [[צה"ל]] התקדמו תוך יממה למרחק של 40 ק"מ בתוך לבנון, והגיעו למזרח ביירות, בתמיכה בשתיקה של המנהיגים המארונים, והמיליציות הנוצריות. חיילי צה"ל התקבלו בחום על ידי האוכלוסייה השיעית הענייה בדרום, לאור התנהלותם הסוררת של הלוחמים הפלסטינים בסביבת מחייתם.

התוכנית שהוצגה ואושרה על ידי הקבינט הייתה מוגבלת בהיקפה, היא כללה כניסה של 40 ק"מ לתוך לבנון, הריסת מסתורי ובסיסי אש"ף, והרחבת [[רצועת הביטחון]] שהוקמה לאחר [[מבצע ליטני]] כך שישובי הצפון, לא יימצאו בטווח פגיעת טילי אש"ף. אולם פקודותיו של ה[[רמטכ"ל]] [[רפאל איתן]], ושל שר הביטחון [[אריאל שרון]] היו להתקדם ישירות לביירות, בהתאם לשאיפתו הקודמת של שרון. לאחר תחילת הפלישה, באותו היום, מועצת הביטחון העבירה החלטה נוספת (החלטה 509) שקראה להפסקת האש, והסגת כל כוחות צה"ל מלבנון. ב־ב-[[8 ביוני]], מועצת הביטחון ניסתה להעביר החלטה נוספת בנושא, שחזרה על הדרישה להסגת הכוחות, אולם [[ארצות הברית]] הטילה עליה וטו (יש המפרשים צעד זה, כהסכמה שבשתיקה מצד ארצות הברית לפעולות ישראל).

בימיה הראשונים של הלחימה התקדם צה"ל לעומק לבנון, אך עדיין נותרו מובלעות (בייחוד במחנות הפליטים ה[[פלסטינים]]) בשליטת אש"ף, מהן הלוחמים הפלסטינים יצאו למתקפות נגד ישראל. בקרבות אוויר ושריון, הדפו הכוחות הישראליים את הצבא הסורי. לאחר [[מבצע ערצב 19|הפצצה ישראלית של עמדות הנ"מ]] שהציבו הסורים, הוזנקו לשמי לבנון עשרות [[מטוס]]ים סוריים, בקרב האווירי הגדול בהיסטוריה, הופלו 47 מטוסים סורים, ואף לא מטוס ישראלי אחד. לאור לחץ פוליטי מתמשך, חתמה ישראל על הסכם הפסקת אש עם סוריה ב־ב-[[11 ביוני]], ומיקדה את מאמציה מול אש"ף.

הלחימה בביירות גבתה של חייהם של כ־6כ-6,700 איש, מתוכם כ־80כ-80 אחוזים אזרחים, לאש"ף נהרגו כ־1כ-1,100 לוחמים, ולישראל 88 חיילים. מחיר הדמים היה גבוה, בשל קרב ההפגזות שהתנהל בין הצדדים, במסגרתו אש"ף הפגיז שכונות נוצריות של הבירה, וישראל החלה בתגובה להפציץ מהאוויר את מסתורי אש"ף.

הנחתים האמריקאים התפרסו בלבנון בשנים 1982–19841982-1984.

הכוח נחת ב־25ב 25 באוגוסט 1982 בביירות וכלל כ 800 חיילים אמריקאים , 800 חיילים צרפתיים וכ 400 חיילים איטלקיים ופיקח על פינוי כוחות אש"ף.

ב־10ב 10 בספטמבר 1982 הסתיים הפינוי של כוחות אש"ף מביירות.

ב־30ב 30 בספטמבר נהרג חייל המארינס הראשון בעת פינוי מוקשים בנמל התעופה של ביירות.

ב־4ב 4 בספטמבר החלה הנסיגה של כוחות צה"ל לנהר האוולי.

ב־6ב 6 בספטמבר הפגיזו הדרוזים את נמל התעופה של ביירות מהרי השוף שני חיילי מארינס נהרגו (סך הכול נהרגו עד אז כ־28כ 28 חיילי מארינס)

ב־23ב 23 באוקטובר 1983 משאית תופת הנהוגה בידי מתאבד התפוצצה במטה המארינס בנמל התעופה של ביירות. כ־241כ 241 חיילים אמריקאים ו־58ו 58 חיילים צרפתיים נהרגו.

==השלב הרביעי בלחימה: 1985–19881985-1988==

בין [[1985]] ל־ל-[[1989]], הסכסוך העדתי התעצם, ומספר ניסיונות לפיוס לאומי כשלו. קרבות עזים התנהלו ב[[מלחמת המחנות]] בשנים 1985–1985-[[1986]], בעת ש[[קואליציה]] של מיליציות בתמיכת סוריה, בהובלת [[אמל]] ניסו לגרש את לוחמי [[אש"ף]] ממאחזיהם. אלפי פלסטינים נהרגו בקרבות אלו, והמחנות סברה, שתילה, ובורג' אל-ברנג'ה נחרבו כמעט עד היסוד{{הערה|1=Pity the Nation: Lebanon at War Fisk, Robert (2001) עמ' 609}}.

בה בעת, [[ראש ממשלת לבנון|ראש ממשלת]] האחדות הלבנונית (שהוקמה לאחר כישלונות הפיוס הלאומי ב־ב-[[1984]]), [[ראשיד כראמה]] נרצח ב־ב-[[1 ביוני]] [[1987]]. תקופת כהונתו של הנשיא אמין ג'ומאייל פגה בספטמבר [[1988]]. לפני שעזב את תפקידו, הוא מינה מארוני נוצרי אחר, גנרל ב[[צבא לבנון|צבא הלבנוני]], [[מישל עאון]], לתפקיד ראש הממשלה, זאת בניגוד ל[[האמנה הלאומית (לבנון)|אמנה הלאומית]], ששמרה תפקיד זה למוסלמי [[אסלאם סוני|סוני]].

העימות באותה התקופה החמיר עוד יותר, לאור התערבותה הגוברת של [[עיראק]] בזירה הפנים לבנונית, בשל רצונו של [[סדאם חוסיין]] להאבק ב[[איראן]], עמה [[מלחמת איראן-עיראק|ניהל מלחמה באותה העת]], גם בזירות אחרות. כדי להחליש את השפעתה של איראן בלבנון, על ידי אמל וחזבאללה, עיראק תמכה בקבוצות הנוצריות, ועאון זכה לתמיכתו בין השנים 1988–1988-[[1990]]{{הערה|1=ראו [http://www.washingtonpost.com/wp-srv/inatl/longterm/iraq/keyplayers/saddam081290.htm בוושינגטון פוסט]}}.

*אשר דני, "הפלישה הסורית ללבנון –- מהלכים צבאיים כמכשיר מדיני", מערכות 256, יוני 1977, עמ' 7.

* אשר דני, הפעלת כוח משוריין בהר –- המעורבות הצבאית הסורית בלבנון (1975–19761976-1975), מערכות, תל - אביב, 1985.

*יאפ, מלקולם א',. '''המזרח הקרוב למן מלחמת העולם הראשונה'''

*[[אהרן אמיר|אמיר, אהרן]] (עורך),. '''לבנון ארץ עם מלחמה'''

*ברק, אורן,. '''סיומה של מלחמת האזרחים בלבנון (1975–19901975-1990)''', בתוך: '''המזרח החדש''', כרך 41, 2000

*[[איתמר רבינוביץ'|רבינוביץ' איתמר]], וזמיר, חנה,. '''מלחמה ומשבר בלבנון'''. תל אביב 1982

*ארנון, אדם,. '''למות בבירות''', הוצאת אסטרולוג 2007