דודו ברק – הבדלי גרסאות

ברק החל לפרסם שירים ופזמונים בשנת [[1968]], לאחר [[מלחמת ששת הימים]]. בין שיריו הראשונים היה "הילדים של סיוון", שאותו כתב לזמרת [[אילנית]], ששרה רבים משיריו. רבים מפזמוניו הראשונים כתב ל[[להקה צבאית|להקות הצבאיות]] ובהם: ""ארץ ישראל יפה", "סיירת אגוז", "היום היום", "לצפון באהבה" ו"[[פרחים בקנה]]" שנכתב בעקבות הניצחון במלחמת ששת הימים ושנבחר ביום העצמאות ה-56, בין חמשת שירי הלהקות הצבאיות האהובים במצעד שערך [[ערוץ 2]]. בראשית דרכו הרבה לכתוב עם המלחינים [[שייקה פייקוב]], [[נורית הירש]], [[נחום היימן]], [[אפי נצר]] ו[[מוני אמריליו]]. דודו ברק מזוהה בעיקר עם שירי ארץ ישראל שכתב והוא מרבה לתאר בשיריו את נופיה וחגיה. משיריו הבולטים בתחום זה: "דרך ארץ השקד", "בצל כפות תמר", "ארץ שבעת המינים", "זמרת הארץ", "אהבת איתמר בן אב"י" ו"דרך ישנה". בשנת [[2004]] כתב תקליטור שכולו שירי חגים שהלחין טוני הלפמן בביצוע [[רונית אופיר]]. בין שיריו גם שירי זיכרון לנופלים במערכות ישראל, כמו "אחי גיבורי התהילה" ו"בפרוט נבל ועוגב", שהקדיש אותם לחבריו שנפלו ב[[מלחמת ההתשה]] וב[[מלחמת יום כיפור]].

לצד שירים אלה הרבה ברק לכתוב גם שירים בסגנונות אחרים, בהם שירי [[מוזיקת פופ|פופ]] כמו "חייך וחיי" ו"חופשי ומאושר", שכתב בראשית דרכו ל[[בעז שרעבי]] ומאוחרים יותר כמו "זודיאק", של ירון חדד. הוא פנה גם לזמר הים תיכוני בשירים כמו "כותל המזרח" של [[אביבה אבידן]] ו[[דקלון]], "אין לי יום אבי", של [[עופר לוי]] ועוד. ברק כתב ותרגם אלבומים לשירים דרום אמריקאים, בולגריים, מרוקאים ושירי שנות החמישים והשישים של ארצות הברית. הוא תרגם שירים מיוונית של [[ניקוס דימיטראטוס]] וכתב שירי ילדים. שירו "למה ככה", בביצוע [[אבי טולדנו]] ו[[עירית ענבי]] זכה במקום הראשון ב[[פסטיבל שירי הילדים]] הראשון, בשנת [[1970]].

לברק זיקה הדוקה אל [[ירושלים]], עליה כתב גם מספר שירים כמו "שובי בת ירושלים" ו"כותל בירושלים", שכתב עם המלחין [[נחום היימן]]. ברק אהד במיוחד את הזמרת [[שושנה דמארי]], שלה כתב כמה שירים כמו "שובי בת ירושלים" ולכבוד זכייתה ב[[פרס ישראל]], בשנת [[1988]], כתב את השיר "עגילי דמאר" שביצעה [[ירדנה ארזי]]. כמו כן חיבר את השיר "ירושלמי שכמוך", לכבוד חתן פרס ישראל [[יהורם גאון]] ואת השיר "נתיבה", לכבודה של [[נתיבה בן יהודה]].

ברק חיבר מילים לכמה פסקולי סרטים ובהם "נורית".

בסוף שנות השבעים החל לפרסם ספרי שירה וספרי ילדים. הוא ערך ספר פזמונים של הלהקות הצבאיות וספר שירי [[לאה גולדברג]] ושני ספרים מפזמוניו בשם "דרך ארץ השקד" ו"היום היום". בין ספריו "פולין בין פאר לאפר: מסע למחוזות חפץ" - שאותו כתב בעקבות מסע שורשים שקיים טרם נפילת מסך הברזל ל[[פולין]], שם גדלו הוריו. על ספר זה הוענק לו פרס ראש הממשלה לספרות לשנת [[1988]].

[[קטגוריה: משוררים עבריים]]