הבדלים בין גרסאות בדף "האיים הקיקלאדיים"

clean up, replaced: [[קטגוריה: ← [[קטגוריה: באמצעות [[ויקיפדיה:AutoWikiBrowser|AWB]]
(קטלוג כפול)
(clean up, replaced: [[קטגוריה: ← [[קטגוריה: באמצעות [[ויקיפדיה:AutoWikiBrowser|AWB]])
ב[[תקופת האבן החדשה|תקופה הנאוליתית]] (לפני שנת 4000 לפנה"ס) נוצרה בהם תרבות ייחודית, המשלבת גורמים מתרבויות [[אנטוליה]] ויוון. התרבות התבססה על גידול שעורה פראית וזן ראשוני של חיטה, ועל [[ביות]] [[כבש]]ים, [[עז הבר|עזים]] ו[[חזיר]]ים ודיג [[טונה]]. הדיג התבצע ככל הנראה באמצעות צלצלים מסירות קטנות. בין האתרים שנחפרו מתרבות זו ניתן למנות את סָ‏ליאגוֹ‏ס וקֶ‏פאלָ‏ה שבאי קאוס.
 
בסביבות 3000 לפנה"ס התגבשה באיים '''[[התרבות הקיקלאדית]]''', שחלשה עליהם בעידן הנאוליתי ובתחילת [[תקופת הברונזה]]. בתקופה הקיקלאדית המוקדמת (3000–2000 לפנה"ס) היו בחלק מהאיים מושבות קבע, ובאחרים התקיים יישוב מדי פעם. באותה תקופה נוצרו באיים פסלי שיש קטנים ושטוחים של נשים, ששימשו כנראה למטרות [[פולחן]], ויוצרו משיש מקומי שנחצב באי [[פארוס (יוון)|פארוס]].
 
בתקופה הקיקלאדית התיכונה (2000–1500 לפנה"ס; מקבילה לתקופת הברונזה התיכונה) השתלטה [[יוון המינואית|התרבות המינואית]] על מרבית האיים. בין השאר הוקמה עיר מינואית באקרוטירי שבסנטוריני, שהושמדה מאוחר יותר בהתפרצות הר הגעש שהרסה את האי.
עם התמוטטות האימפריה הרומית הפכו האיים לחלק מהאימפריה המזרחית, [[האימפריה הביזנטית|ביזנטיון]], ונשארו תחת שליטתה עד שהתמוטטה בשנת [[1204]] במהלך [[מסע הצלב הרביעי]]. אחד ממשתתפי מסע הצלב, האציל מרקו סאנודו, נשא את עיניו לאיים הקיקלאדיים והשתלט עליהם במתקפה עצמאית בשנת [[1207]]. הוא נחת באי נאקסוס, שם נתקל בהתנגדות המקומיים ה[[יוונים אורתודוקסים]], שנתמכו בידי יריבי המסחר של הוונציאנים, אנשי [[גנואה]]. אך לאחר [[מצור]] בן מספר שבועות הכניע סאנודו את ההתנגדות וכבש את נאקסוס ואיים נוספים בסביבתו.
 
סאנודו הקים בקיקלאדיים ממלכה [[פאודליזם|פאודלית]] בשם [[דוכסות הארכיפלגו]], והכריז על עצמו כדוכס שאינו כפוף לאף שליט. הוא חילק את האיים לאחוזות והעניק אותם לאצילים שלחמו עמו. הדוכסות הצהירה על נאמנות למלכים שונים במהלך [[ימי הביניים]], אך נותרה במידה רבה עצמאית. אף כי הוונציאנים הביאו אתם את הנצרות ה[[קתולית]], נותרו רוב תושבי האיים אורתודוקסים. בשנת [[1383]] מרדה משפחת קריספו ביורשיו של סאנודו, ובניה הפכו לשליטי (דוכסי) האיים.
 
עם עליית [[האימפריה העות'מאנית]] ב[[טורקיה]] של היום, נאלצו תחילה דוכסי האיים להעלות מס לסולטאן, וב[[1566]] הוחלף הדוכס הנוצרי האחרון בנציגו של הסולטאן - [[דון יוסף נשיא]], מדינאי יהודי ממוצא פורטגלי, הידוע גם כמקים העיר [[טבריה]]. עם מותו של נשיא בשנת [[1579]] השתלט הסולטאן באופן ישיר על רוב הקיקלאדיים (אם כי האיים [[סיפנוס]] ו[[טנוס]] נותרו בשליטת משפחות איטלקיות עד [[1617]] ו-[[1714]] בהתאמה.
=== האימפריה העות'מאנית ויוון המודרנית===
תחת השלטון העות'מאני הפכו האיים למחוז זנוח, והותקפו רבות בידי [[שודדי ים]]. במהלך [[מלחמת רוסיה-טורקיה, 1774-1768]] נכבשו חלק מהאיים, ביניהם [[סיפנוס]], לזמן קצר בידי הצי ה[[רוסיה|רוסי]]. <BR>
האיים כמעט ולא השתתפו ב[[מלחמת העצמאות היוונית]], אף כי מהאי סיפנוס נשלח כוח בפיקודו של ניקולס חריסוגלאס, ובתגובה נחתו העות'מאנים באי. כמו כן שימשו האיים כמקום מפלט לנמלטים מאיים אחרים בהם [[טבח]]ו הטורקים במתקוממים.
 
ב[[מלחמת העולם השנייה]] נכבשו האיים, כמו שאר חלקי יוון, בידי [[איטליה]]. מתחילת שנות השבעים של המאה ה-20 החלה להתפתח באיים תעשיית [[תיירות]], שהפכה למנוע הכלכלי העיקרי שלהם בימינו.
{{מיזמים|ויקישיתוף=Category:Cyclades|שם ויקישיתוף=האיים הקיקלדיים}}
 
[[קטגוריה: יוון: מחוזות משנה]]
[[קטגוריה:האיים הקיקלאדיים|*]]