הולילנד – הבדלי גרסאות

בראשית [[שנות ה-60 של המאה ה-20]] הוקם במקום '''מלון הולילנד''' (נקרא גם "מלון ארץ הצבי"), ביוזמה פרטית של הנס קרוך ובתכנון האדריכל [[זולטן שמשון הרמט]]. המלון התפרסם במיוחד כמשכנו של [[דגם ירושלים בסוף ימי בית שני]] שתוכנן על ידי פרופסור [[מיכאל אבי יונה]] ומומן על ידי קרוך לזכר בנו. המלון כלל [[בריכת שחייה]], מסלול [[מיני גולף]] שהיה היחיד בירושלים, [[בית כנסת]] ומספר מבני-עזר, בכללם ביתם הפרטי של בני משפחת קרוך, בית ייחודי ומוזר - מבנה חד-קומתי ריבועי גדול ה"מרחף" מעל המדרון על-גבי כלונסאות-בטון גבוהות. סביב למלון הייתה חורשת עצי אורן גבוהים. שאר השטח היה שטח פתוח נרחב שהשתפל אל עמק הצבאים והיה בית גידול לחי וצומח, אזור טיול בחיק הטבע לתושבי ה[[קטמונים]] ואזור פעילות תנועות נוער.

 

 

ב[[שנות ה-90 של המאה ה-20]] נחצב חלקו המזרחי של הרכס לצורך הקמת [[כביש 404|כביש בגין]] העובר למרגלות הרכס.

שכונה זו מורכבת מפארק רחב ידיים, בתבנית אליפסה, המוקף בכעשרה מגדלי דירות (18-12 קומות), שבבסיסם קוטג'ים מדורגים הנפרסים במורד ההר. בנוסף הוקם מגדל בודד ("הולילנד טאואר") בעל 32 קומות. לשכונה כביש וגשר ייעודיים המחברים אותה ישירות לכביש בגין. על תוכנית הבינוי המקורית חתום האדריכל, חתן [[פרס ישראל]], [[רם כרמי]]{{הערה|{{הארץ|אסתר זנדברג|גבעת העין הרעה|475844|9/9/2004}}{{ש}}{{עכבר העיר|אסתר זנדברג|רם כרמי יותר קדוש מהולילנד|1018,209,48251|15/4/2010}}}}, אולם לטענתו נעשו בה שינויים מפליגים אחרי שעזב את הפרויקט, שעל תוצאתו הסופית אמר: {{ציטוטון|אני חושב שהפרויקט הזה מאד מכוער, נורא, ומי שביצעו את הפרויקט רצחו את הרעיון שלי ואת הבניינים שתיכננתי}}{{הערה|{{הארץ|[[נרי ליבנה]]|"רם כרמי, פרויקט הולילנד הוא זוועה ארכיטקטונית?"|1162575|13/4/2010}}}}. את בנייני המגורים תכנן משרד האדריכלים רוזיו-תשבי והמגדלים תוכננו על ידי משה צור. מתכנני השכונה ומשווקיה פרסמו את השכונה במילים: {{ציטוטון|הפרויקט הוא שילוב מרענן של חדשנות ארכיטקטונית עם בנייה מתקדמת... הולילנד פארק מושכת אליה, באופן טבעי, אנשים שיודעים להעריך תרבות דיור ברמה הגבוהה ביותר}} (מתוך מודעות פרסום ושיווק של היזמים).

 

 

רחובות השכונה על-שם האישים: [[גדעון האוזנר]], [[אברהם פררה]] ו[[מיכאל אבי-יונה]], שבנה את דגם ירושלים בימי בית שני.

===פרשת השוחד מ־2010===

{{ערך מורחב|פרשת הולילנד}}

 

על פי החשד, אורי מסר, מקורבו של אהוד אולמרט, העביר תשלומי שוחד מייזמי הפרויקט אל [[אהוד אולמרט]] ואל [[אורי לופוליאנסקי]], בתמורה לקידום פרויקטים נדל"ניים ובראשם פרויקט פארק הולילנד. בנוסף נעצרו בפרשה איש העסקים וייזם הפרויקט [[הלל צ'רני]], היזם הירושלמי מאיר רבין שהועסק בפרויקט, קרוב משפחתו עמרם בניזרי, [[חשב]] החברה דאז אליהו חסון, יזם הנדל"ן [[אביגדור קלנר]], [[מהנדס העיר]] בעבר [[אורי שטרית]], סגן ראש העיר דאז וראש העיר לשעבר אורי לופוליאנסקי, סגן ראש העיר לשעבר וחבר מועצת העיר בהווה [[אלי שמחיוף]], סגן ראש עיריית ירושלים דאז [[יהושע פולק]], ראש לשכתו של אולמרט [[שולה זקן]] וממונה מחוז ירושלים במשרד הפנים, יו"ר הוועדה המחוזית דאז ומנכ"ל עיריית בית שמש בהווה [[מתי חותה]]. כמו כן נערכו חיפושים במשרדי חברת [[פולאר השקעות]], המחזיקה בבעלות בחברת הולילנד, במשרדי חברת [[קרדן]] השותפה להקמת הפרויקט, ב[[מחלקת ההנדסה]] של עיריית ירושלים ובמקומות נוספים שטרם פורסמו.

 

===פרשת הולילנד והרפורמה בתכנון ובבנייה===

 

אבן הבניין המרכזית של הרפורמה היא עקרון "תוכנית אחת ועדה אחת"{{הערה|[http://www.pmo.gov.il/NR/rdonlyres/5385D095-286A-4CA8-88C2-CA3408977B33/0/tichnun.ppt הרפורמה לשיפור וייעול תחום הבנייה והתכנון], מצגת של משרד ראש הממשלה}} במסגרתה יבוטלו [[ועדה מחוזית לתכנון ולבנייה|הוועדות המחוזיות]], שעד כה היוו מערכת בקרה על [[ועדה מקומית לתכנון ולבנייה|הוועדות המקומיות]]. כלומר אם בהתאם לחוק הקיים הוועדה המקומית ממליצה על פעולה מסוימת והוועדה המחוזית מאשרת את המלצתה, מעתה והלאה הוועדות המקומיות יוכלו לקבל החלטות בכל נושא המצוי במרחב התכנון שבסמכותן, ולא משנה כמה ההחלטות משמעותיות מבחינת היקפן והשפעתן על הסביבה. הרפורמה כוללת עוד סעיפים רבים המקטינים באופן מהותי את זכות הערעור ואפשרות ההתנגדות של הציבור ושל הארגונים הירוקים.

{{שכונות ירושלים}}

 

[[קטגוריה:ירושלים: תכנון עירוני]]

[[קטגוריה:ירושלים: גורדי שחקים]]