שרטוט טכני – הבדלי גרסאות

משמאל - שרטוט של חזית ברז כיבוי]]

'''שרטוט טכני''' (ובקצרה '''שרטוט''') הוא מלאכת יצירת תרשימים דו-ממדיים מדויקים של עצמים לצרכים [[אדריכלות|אדריכליים]], [[הנדסה|הנדסיים]] או לצרכים טכניים אחרים. שרטוט יכול להיעשות בעזרת עפרונות (או עטים) ונייר ויכול להיעשות במחשב.

{| width="100%" style="background-color: transparent;"

|-

| align="center" |

|-

בתחום השרטוט ישנם תקנים שונים, המשתנים ממדינה למדינה. הנהלים בפועל אף עשויים להשתנות מארגון לארגון-ארגון עשוי לנקוט כללים שונים מהתקן שהוגדר במדינתו, לפחות בניירת פנימית שלו, אלא אם למשל הוגדר לו בפרויקט מסוים כיצד לנהוג בשרטוטים שהוא מייצר.

 

 

בישראל נהוגים מספר תקנים ובהם תקנים כללים (כגון ת"י 130-מידות גיליון, 162-עקרונות הצגה כלליים, 189-רישום מידות), תקנים לסיבולות (ת"י 865, 1010), שרטוטי מבנים (ת"י 1226) וסימולים (כמו ת"י 2553 סמלי ריתוך).

</gallery>

 

 

התקדמות נלווית לאסוציאטיביות, שנולדה גם בעקבות התקדמות מערכות ההפעלה ויכולות פיתוח תוכנה, הייתה יצירת הרכבות של מספר גופים הקשורים אחד לשני-היכולת לשנות בקלות כל גוף בנפרד ויכולת ההרכבה להתעדכן בשינויים במודלים הנכללים בה הורידה זמן תכנון רב. עד אותו שלב היה נהוג לעשות מודל הבנוי ממספר גופים (מספר אלמנטים בקובץ אחד) ומאותו שלב החלו לעבוד עם מודל הכולל מספר מודלים, אשר לרוב כל אחד כולל גוף אחד (מספר קבצים המקושרים אחד לאחר). להתפתחות זו היו השלכות בתחום התכנון, משום שהיא אפשרה להכניס יחסי גומלין ודרגות חופש (למשל-גוף הנע בתוך קדח, על קו מוגדר או על גבי משטח), אך בהיבט השרטוט היא אפשרה לשרטט גופים מורכבים יותר של מערכות עליהן עובדים מספר מתכננים במקביל וכן לעדכן באופן אוטומטי את מספר החלקים בשרטוט (למשל, מספר הברגים) או לחלופין לייצר כתבי כמויות. יכולת זו נהיית משמעותית יותר ככל שמדובר במערכת מורכבת יותר.