נילס בוהר – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
←ביוגרפיה: מוויקי האנגלית (גם העריכה הקודמת) |
|||
שורה 27:
בראשית [[שנות ה-40]] ניסה בוהר להמשיך בעבודתו חרף הכיבוש הנאצי, אבל משום שאמו הייתה יהודיה נאלצה המשפחה [[הצלת יהודי דנמרק|לברוח בספינת דיג לשוודיה]] ב-[[29 בספטמבר]] [[1943]]. [[פרדריק לינדמן]] הזמין את בוהר לבריטניה, וב-[[6 באוקטובר]] נחת בוהר בסקוטלנד, והצטרף למאמץ הבריטי לפיתוח [[נשק גרעיני]]. ב-[[9 בדצמבר]] הגיע ל[[ארצות הברית]], ובה הצטרף לצוות ב[[מעבדות לוס-אלאמוס]] שעבד על פיתוח [[פצצת אטום]] במסגרת [[פרויקט מנהטן]]. ב-[[26 באוגוסט]] [[1944]] נפגש בוהר עם נשיא ארצות הברית, [[פרנקלין דלאנו רוזוולט]], והציע לו לחלוק את סודות הנשק הגרעיני עם [[ברית המועצות]], שלחמה אף היא נגד [[גרמניה הנאצית]], אך עמדתו לא התקבלה.
ב-[[25 באוגוסט]] [[1945]], עם תום [[מלחמת העולם השנייה]], חזר בוהר לקופנהגן, ונבחר מחדש לנשיא האקדמיה הדנית לאמנויות ולמדעים. באוקטובר 1947 העניק לו [[פרדריק התשיעי, מלך דנמרק]], את אות [[מסדר הפיל]]. בשנת [[1952]], עם ההחלטה על הקמת [[CERN]], הציע בוהר שמכון המחקר החדש יתמקם בקופנהגן, אך לבסוף השתכנע לתמוך במיקום שנבחר בסופו של דבר, [[ז'נבה]]. קבוצת התאוריה של CERN שכנה בקופנהגן עד להקמת מתקני הקבע שלה בז'נבה בשנת [[1957]].
בוהר מת ב-[[18 בנובמבר]] [[1962]] ב[[קופנהגן]]. בנו של בוהר, [[אגה בוהר]], הלך בדרכי אביו והיה גם הוא פיזיקאי נודע. גם הוא התמנה למנהל המכון לפיזיקה עיונית, וגם הוא זכה בפרס נובל לפיזיקה, ב-[[1975]]. בכך הפכה משפחת בוהר לאחת המעטות שבהן הורה ובנו או בתו זכו בפרס נובל (כמו למשל [[מארי קירי]] ובתה [[אירן ז'וליו-קירי]] שזכו בפרסי נובל לכימיה, וכן [[ג'יי. ג'יי. תומסון]] ובנו [[ג'ורג' פג'ט תומסון]] שזכו בפרסי נובל לפיזיקה).
| |||