גנג'ה – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
קו מפריד בין מספרים § |
מ קו מפריד בין מספרים (הסרת צורות ישנות)# |
||
שורה 37:
העיר הוקמה בשנת [[859]] כתחנת מעבר על [[דרך המשי]], למרות שההתיישבות במקום הייתה קיימת גם לפני זה. עם היחלשות ה[[ח'ליפה]], הוקמו באזור ממלכות עצמאיות, וגנג'ה נהייתה לבירה של אחת מהן. העיר הייתה ידעה בבעלי המלאכה שעבדו בה. במחצית [[המאה ה-11]], האזור התחיל לסבול מפלישת [[סלג'וקים]]. בשנת [[1086]] העיר נכבשה על ידם, והופסקה שושלת של השליטים המקומיים. השליטה בעיר, ובאזור כולה, הועברה לפולשים החדשים. במחצית [[המאה ה-12]], האזור הועבר לשליטתה של [[גאורגיה]], והעיר הייתה תחת שליטתם עד לפלישת המונגולים לאזור. בשנת [[1139]] העיר נהרסה כליל ב[[רעידת אדמה]] חזקה.
במאות ה-12 וה-[[המאה ה-13|13]], הייתה העיר לבירת הממלכה הסלג'וקית המקומית. זו הייתה תקופת הזוהר של העיר. מוצרים של בעלי המלאכה של העיר היו ידועים בכל האזור. במשך מספר שנים השטח היה חלק של [[האימפריה העות'מאנית]]. בשנת [[1747]] הוקמה [[חאנות]] גנג'ה החזקה, אומנם מדינה זו הייתה צריכה לנהל מדיניות זהירה בהיותה ממוקמת בין [[האימפריה הרוסית]] לבין [[ממלכת פרס]]. במסגרת [[מלחמת רוסיה-פרס (1804–1813
בשנת [[1868]] העיר נהפכה למרכז גוברניית יליזבטפול. בשנת [[1868]] העיר חוברה על ידי מסילת הברזל ל[[באקו]], [[טביליסי]] ו[[בתומי]].
אוכלוסיית העיר הייתה מעורבת. בהתאם למפקד אוכלוסין משנת [[1892]] מ-26 אלף תושבים כ-14 אלף היו מוסלמים ו-10.5 אלף [[ארמנים]]. בשנת [[1905]] היו מהומות אתניות בעיר, וכתוצאה מכך, כל הארמנים התמקמו בגדה השמאלית של הנהר, והאוכלוסייה המוסלמית התרכזה בגדה הימנית.
| |||