מיכאיל לוריס מליקוב – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
קו מפריד בין מספרים §
מ קו מפריד בין מספרים (הסרת צורות ישנות)#
שורה 15:
|תקופת שירות=[[1847]] - [[1879]]
|דרגה=[[גנרל]]
|תפקידים צבאיים=מפקד כוחות הפרשים ב[[קווקז]] במהלך [[המלחמה העות'מאנית-רוסית (1877–1878)|המלחמה העות'מאנית-רוסית (1877-1878)]] {{ש}}
|מלחמות וקרבות=
|עיטורים=תואר [[רוזן]] לאחר המלחמה העות'מאנית-רוסית. {{ש}} עיטור מסדר ג'ורג' הקדוש-דרגה שנייה
שורה 22:
}}
 
ה[[גנרל]] '''מיכאיל טריאלוביץ' לוריס מליקוב''' (ב[[רוסית]]: '''Михаил Тариелович Лорис-Меликов'''{{כ}}; [[20 בדצמבר]] [[1825]], [[טביליסי]], [[האימפריה הרוסית]] – [[10 בדצמבר]] [[1888]], [[ניס]], [[צרפת]]) היה גנרל ב[[צבא האימפריה הרוסית]] אשר קנה את תהילתו כמפקד הכוחות הרכובים של הצבא הקיסרי ב[[קווקז]], במהלך [[המלחמה העות'מאנית-רוסית (1877–1878)|המלחמה העות'מאנית-רוסית (1877-1878)]].
 
מליקוב נולד למשפחת אצולה ממוצא [[ארמנים|ארמני]] מ[[הממלכה הגאורגית המאוחדת]] והתחנך ב[[סנקט פטרבורג]] בין השנים [[1825]] – [[1826]]. בשנת [[1847]] הצטרף לכוחות ה[[הוסר]]ים של הצבא ובשנת [[1851]] הוצב בצבא [[מלכות המשנה של הקווקז]], שם שירת כ-25 שנים והצטיין כקצין פרשים.
 
במהלך [[המלחמה העות'מאנית-רוסית (1877–1878)|המלחמה העות'מאנית-רוסית (1877-1878)]] , פיקד מליקוב על הכוחות הרכובים של צבא הקווקז, ונטל חלק בכיבוש [[ארדהאן]], בהדיפת המתקפה העות'מאנית בגזרת [[אג'ריה]], בהכנעת [[מצודת קארס]] והמצור על [[ארזורום]]. הוא הפגין יכולת פיקודית מרשימה לצד אומץ לב בקרב ולאחר המלחמה עוטר בעיטור מסדר ג'ורג' הקדוש-דרגה שנייה וזכה לתואר [[רוזן]].
 
בשנת [[1879]] מונה לתפקיד מושל אזור מורד ה[[וולגה]] ויכולת ההתמודדות שלו עם פרץ האלמנטים החתרניים והאנרכיסטיים, שהופנו כנגד שלטון הצארים, הוביל למינויו למושל במספר מחוזות נוספים. מליקוב נקט בצעדים נוקשים ויצירתיים כנגד ההתאגדויות השונות, עניין שהוביל למינויו לראש המועצה המנהלית העליונה של האימפריה, לאחר ניסיון ההתנקשות בצאר [[אלכסנדר השני, קיסר רוסיה|אלכסנדר השני]] בשנת [[1880]]. ב-אוגוסט 1880 מונה לתפקיד שר הפנים של האימפריה, תפקיד ממנו התפטר מספר חודשים לאחר רציחת הצאר אלכסנדר השני ועלייתו לשלטון של בנו הצאר [[אלכסנדר השלישי, קיסר רוסיה|אלכסנדר השלישי]].