קונגרס ברלין – הבדלי גרסאות

לאחר [[מרד אפריל הבולגרי]] ([[1876]]) וניצחונה המכריע של רוסיה [[המלחמה העות'מאנית-רוסית (1877-‎18781877–1878)|במלחמה העות'מאנית-רוסית (1877-‎1878)]] הכריחו הרוסים את העות'מאנים לחתום על הסכם כניעה שנודע כ[[חוזה סאן סטפנו]]. לפי החוזה, האימפריה העות'מאנית נאלצה להכיר בעצמאותן של [[מונטנגרו]], [[רומניה]] ו[[סרביה]]. בנוסף הוקמה [[ממלכת בולגריה|נסיכות בולגריה]] והייתה לגרורה של האימפריה הרוסית. למעשה, קבלת ההסכם היווה שחרור כמעט מלא של הבלקן מאת אחזיתה של האימפריה העות'מאנית שנמשכה מאות שנים והפיכת רוסיה לפטרון של מדינות הבלקן. מעצמות אירופה האחרות התנגדו בתוקף לחוזה סאן סטפנו וקבלת ההגמוניה הרוסית בבלקן כעובדה, כל אחת מהסיבות שלה. בריטניה לא רצתה ברוסיה חזקה שתאיים על הקולוניות הבריטיות במזרח התיכון ואף איימה במלחמה על רוסיה אם תכבוש את [[קונסטנטינופול]] בירת האימפריה העות'מאנית בזמן המלחמה{{דרוש מקור}}. צרפת פחדה גם היא ממעצמה נוספת באזור הים התיכון שתפגע באינטרסים הצרפתים במזרח התיכון. באותה תקופה התרחש גם מה שנודע כ[[המרוץ לאפריקה]] במסגרתו ניסתה כל אחת מהמעצמות לשלוט על כמה שיותר שטח באפריקה. גם בריטניה וגם צרפת לא רצו שכוחה הגאופוליטי של רוסיה יגדל כך שגם היא בתורה תנסה להקים קולוניות באפריקה.