הסימן – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
עריכה
אין תקציר עריכה
שורה 2:
 
==תמצית העלילה==
"אותה השנה שבאה השמועה שנהרגו כל היהודים שהיו בעירי דרתי בשכונה אחת משכונות ירושלים, בבית שבניתי לי אחר הפרעות של שנת תרפ"ט, שבגימטריא שלה נצח ישראל", כך מתחיל ה[[מספר (ספרות)|מספר]] את סיפורו, וממשיך: "לא עשיתי מספד על עירי ולא קראתי לבכי ולאבל על עדת ה' שכילה האויב, שאותו היום שנשמעה השמועה על העיר ועל הרוגיה ערב [[שבועות]] היה ואחר חצות היום היה והעברתי את אבלי על מתי עירי מפני שמחת זמן מתן תורתנו". הסיפור כולו נמסר על ידי המספר בגוף ראשון.
 
המספר מתאר את ההכנות לחג, את תפילת החג ואת סעודת החג. תוך כדי זאת חלפו במוחו מחשבות על עירו: "אמת שכבר מתה עירי ואותם שלא מתו דומים למתים". המספר סיפר לאשתו וילדיו על מנהגי החג בעירו. תוך כדי הסיפור נזכר בחורבן עירו, שביטל את ההבדל בין עניים לעשירים, "מאחר שאויב אחד כילה את כולם כאחד איני מבחין ביניהם". לאחר תום הסעודה הלך המספר ל[[בית כנסת|בית הכנסת]], ל[[תיקון ליל שבועות]], שבו קרא בספר ה[[אזהרות]]{{הערה|{{היברובוקס||אזהרות|33526}}}} של רבי [[שלמה אבן גבירול]].