אוניברסיטת קארל בפראג – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ הפיכת <nowiki>{{בלי הסוגריים|{{שם הדף}}}} ל{{שם הדף בלי הסוגריים}}</nowiki>#
מ בוט: החלפת טקסט אוטומטית (-([0-9])\{\{כ\}\}-([0-9]) +\1–\2)
שורה 38:
 
==היסטוריה==
===האוניברסיטה בימי הביניים (1349{{כ}}-14191349–1419)===
יסודה של אוניברסיטת קארל בא בהשראתו של [[קרל הרביעי, קיסר האימפריה הרומית הקדושה]] אשר פנה לידידו ובן בריתו ה[[אפיפיור]] [[קלמנס השישי]] ובקשו ליסד את האוניברסיטה. ב-26 בינואר 1347 פרסם האפיפיור [[בולה אפיפיורית|בולה]] המכריזה על יסוד האוניברסיטה בפראג, הדומה בארגונה ל[[סורבון]] ב[[פריז]], ובה ארבע פקולטות, הכוללות פקולטה ל[[תאולוגיה]]. ב-7 באפריל 1348 העניק קרל, שהיה אז מלך [[בוהמיה]], רשות וחסינות למוסד ב[[בולה#בולות ממתכת|בולת זהב]], וב-14 בינואר 1349 הוא שב על הוראתו כקיסר האימפריה הרומית הקדושה. רוב המקורות, בצ'כיה ומחוצה לה, קובעים מאז המאה ה-19 את שנת יסודה של האוניברסיטה בשנת 1348, ולא בשנים [[1347]] או 1349, זאת כתוצאה מתנועה כנגד הכנסייה שלה היו שותפים צ'כים וגרמנים.
 
שורה 47:
בעת [[הקרע המערבי]] "האומה" הבוהמית בקהילת האוניברסיטה תמכה במלך ואצלב (1361–1419) וב[[מועצת פיזה]] (1409). שאר "האומות" באוניברסיטה תמכו בעמדת האפיפיור [[גרגוריוס השנים עשר]], ועל כן היה רוב של 3 אומות כנגד אחת בעמדה זו. יחד עם זאת, הוס והבוהמינים ניצלו את יריבותו של ואצלב עם האפיפיור גרגוריוס. ב-18 בינואר 1409 פרסם המלך את [[הצו המלכותי של קוטנה הורה]] ובו שינה את חוקת האוניברסיטה (ולפיה לכל אומה יש קול בודד) על ידי מתן שלוש קולות לנציגי האומה הבוהמית, בעוד שלכל נציגי שאר האומות גם יחד ניתן קול בודד. כתוצאה ממהפך זה במאזן הכוחות באוניברסיטה עזבו אותה רבים מן המרצים והתלמידים הזרים (רובם גרמנים), ואלה יסדו את [[אוניברסיטת לייפציג]] בחודש מאי [[1409]]. בשנת [[1408]], בטרם ניתן צו קוטנה הורה, היו באוניברסיטה 200 חברי סגל בדרגת דוקטור ומגיסטר, 500 בעלי תואר בוגר, ו-30,000 תלמידים. לא קיים אומדן מדויק של מספר התלמידים שעזבו לאחר מתן הצו, וההערכות נעות בין 5,000 ל-20,000 תלמידים וכן 46 מרצים. בסתיו 1409 נבחר יאן הוס לרקטור האוניברסיטה שהייתה כבר אז צ'כית באופיה. צו קוטנה הורה היווה קו שבר במעמדה של האוניברסיטה באירופה, ומאותה עת הידרדר מעמדה לזה של מוסד אקדמי בעל אופי אזורי ובעל מעמד בינלאומי נמוך. בשנת 1419 נסגרו הפקולטות לתאולוגיה ולמשפטים, ורק הפקולטה לאמנויות המשיכה לפעול.
 
===אקדמיה פרוטסטנטית (1419{{כ}}-16221419–1622)===
הפקולטה לאמנויות הפכה למרכז [[התנועה ההוסיטית]], ומקור הסמכות העליונה בדוגמה ה[[אוטרקיזם|אוטרקית]]. בין השנים 1417{{כ}}-14301417–1430 לא הוענק אף לא תואר בודד באוניברסיטה ולעתים מנה סגל המרצים שמונה או תשעה בלבד. [[זיגמונד, קיסר האימפריה הרומית הקדושה]], השתלט על נכסיה הנותרים של האוניברסיטה ובזכותו הושגה מעט התקדמות. בשנת 1552 הזמין [[פרדיננד הראשון, קיסר האימפריה הרומית הקדושה|פרדיננד הראשון]] [[ישועים]] לפראג ובשנת [[1562]] הם פתחו אקדמיה - הקלמנטיום. בין השנים 1541 ועד 1558 ההומניסט הצ'כי מתאוס קולינוס (1516–1566) שימש כמרצה ל[[יוונית]] באוניברסיטה. התקדמות נוספת במצבה של האוניברסיטה הושגה כאשר [[רודולף השני, קיסר האימפריה הרומית הקדושה]] התיישב בפראג. בשנת 1609 בוטלה החובה שהוטלה על מרצי האוניברסיטה לנהוג מנהגי פרישות. בשנת 1616 ניתן לאקדמיה הישועית מעמד של אוניברסיטה, דבר שאיפשר לה מאותה עת להעניק תארים.
 
הישועים גורשו מפראג בין השנים 1618{{כ}}-16211618–1621 בשלביה הראשונים של [[מלחמת שלושים השנים]], אשר פרצה בפראג ב[[מלחמת שלושים השנים#המרד הבוהמי (1618-1625)|מרד הבוהמי]] על ידי בוהמינים מתנגדים לקתוליות ולאימפריה. עד לשנת 1622 השיגו הישועים השפעה מכרעת על הקיסר. צו קיסרי מ-19 בספטמבר [[1622]] העניק לישועים שליטה על כל מערכת החינוך של בוהמיה, [[מורביה]] ו[[שלזיה]]. ארבעת המרצים הנותרים של הקרולינום התפטרו וכל תשע המכללות שהרכיבו את הקרולינום עברו לשליטת הישועים. מאותה עת הישועים הם שהחזיקו בזכויות להעניק תארים, למנות רקטורים ולמנות מרצים חילונים.
 
===אוניברסיטת קארל-פרדיננד (1622{{כ}}-18821622–1882)===
הקרדינל ארנסט אדלברט פון הראך (1598–1667), שהיה ה[[ארכיבישוף]] של פראג החל משנת 1622, התנגד לאיחודה של האוניברסיטה עם מוסד אחר ולביטול זכותה של הכנסייה לקבוע את זהות רקטור האוניברסיטה. הקרדינל ארנסט יסד את קולגיום אדלברטינום ובשנת 1638 [[פרדיננד השלישי, קיסר האימפריה הרומית הקדושה]] הגביל את המונופול של הישועים על תוכנית הלימודים. הוא שלל מהם את הזכויות, את רכושם והארכיונים של הקרולינום והשיב לאוניברסיטה את עצמאותה תחת חסות הקיסר. במהלך השנים האחרונות של מלחמת שלושים השנים תלמידים מן האוניברסיטה הגנו באומץ על [[גשר קארל]] בפראג.