סיב פחמן – הבדלי גרסאות

אבקת אקרילו-ניטריל מעורבבת ב[[פלסטיק]] נוסף, למשל מתיל-אקרילט או מתיל מטא-קרילת. התערובת עוברת [[פלמור]] ב[[תרחיף]] או ב[[תמיסה]] על ידי קטליסט ליצירת פולי-אקרילו-ניטריל. הפולי-אקרילו-ניטריל מועבר דרך פיה ונמתח ליצירת סיב דק. בשלב זה מועברים הסיבים לתנור בטמפרטורה של 200-{{כ}}300200–300 [[מעלות צלזיוס]] לכ-30 עד 120 דקות. בטמפרטורות אלו ובנוכחות [[חמצן]] עובר הסיב תהליך של [[סידור מולקולרי]] מחדש אשר בסופו משתנה מבנהו מאופי קווי לבעל מבנה סולם. מבנה הסולם מקנה לסיב עמידות תרמית גבוהה.

לאחר מכן עובר הסיב לתנור בטמפרטורות של 1,000-{{כ}}3000–3,000 מעלות צלזיוס תוך כדי מתיחה ובלחץ גבוה של גזים שלא מאפשרים נוכחות חמצן. ללא חמצן הסיב לא נשרף ובמקום זאת הקשרים הבין-אטומיים רועדים בחוזקה ומסירים כמעט את כל האטומים שאינם פחמן. התוצר הסופי הוא סיב עשוי פחמן במבנה שטוח, בדומה ל[[גרפיט]], אך מתמשך ואינסופי. כדי לאפשר הדבקה טובה של הסיב ל[[דבק]] שיקשור אותו לכדי חומר מרוכב (המכונה מטריצה), הוא עובר טיפול פני שטח על ידי [[חמצון-חיזור|חמצון]].