מתי מדבר האחרונים – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
הסרת קישורים עודפים
מ כל עוד בערך פואמה לא כתוב שפואמה היא "שירה" בעברית, אין הצדקה לכתוב כך כאן
שורה 1:
[[קובץ:Hayyim Nahman Bialik 1923.jpg|שמאל|ממוזער|150 פיקסלים|חיים נחמן ביאליק]]
'''מתי מדבר האחרונים''' היא [[פואמה|שירה]] מאת המשורר [[חיים נחמן ביאליק]]. נחתמה בתשרי [[תרנ"ז]] [[1896]].{{הערה|ראו: חיים נחמן ביאליק, מתי מדבר האחרונים, '''כתבי ח. נ. ביאליק''', תרצ"ג-1933, עמ' מד-מו.}}
 
חלקה הראשון הולחן על ידי המלחין [[יהודה שרת]].{{הערה|1= ראו: [http://www.zemereshet.co.il/song.asp?id=2241&artist=5 קומו תועי מדבר], באתר [[זמרשת]].}}
 
לאחר שפורסמה, התקבלה בציבוריות היהודית כמלל מכונן של רוח התקופה והתנועה ה[[ציונות|ציונית]], באשר הטיפה לכינונו של דור יהודי חדש, שיעשה להקמתה של ריבונות יהודית חדשה בארץ ישראל.{{הערה|1= ראו למשל: [[מאיר שלו]],[http://www.kotar.co.il/KotarApp/Index/Page.aspx?nBookID=69335131&nTocEntryID=69569357&nPageID=69456472 הערך: התנ"ך בהוויה הישראלית], בתוך: '''זמן יהודי חדש''', באתר kotar.}}
== מילות השירההפואמה ==
{| align="center" class="wikitable" border="6" cellpadding="1"
|-
!width="50%" | השירההפואמה
!width="50%" | תכנים ואמירות
|-
שורה 89:
אֶל-מוּל רֹעָם הַנֶּאֱמָן, הָרָם.}}
 
|valign="top" |סיפור [[יציאת מצרים]] ה[[מקרא]]י ופרשת נדודיו של [[דור המדבר]] עומד במרכז השירההפואמה, כמקור הרעיוני וכאמצעי ה[[מטאפורה|מטאפורי]]. האני השר [[הרמז|משוחח]] עם הסיפור המקראי ושואב ממנו תובנה והנחיה למצבו של עם ישראל הנמצא בארצות הגולה בתקופת חיבור השירההפואמה, במפנה [[המאה ה-19|המאות ה-19]] - [[המאה ה-20|ה-20]].
האני השר קורא לקהל הקוראים, לחלוצים או לחברים להתעורר ממצבם, מחייהם בשממה, ולהתגייס למאבק ממושך וארוך. חייהם בהווה מתוארים כחיי נוודים במדבר, אולם לפני משתרעת דרך רחבה אשר תוביל אותם לארץ חדשה. השימוש במטאפורה [[מקרא|המקראית]] מציבה וודאות תוכנית ורעיונית, שמדובר ב[[ארץ ישראל]] ועל הנקראים לצאת ולכבוש אותה. קריאה זו היא ברוח הנאמר ב[[ספר יהושע]]:{{הערה|{{תנ"ך|יהושע|ה|ג|ד}}.}}{{ש}}{{ציטוטון|וְזֶה הַדָּבָר אֲשֶׁר מָל יְהוֹשֻׁעַ: כָּל הָעָם הַיֹּצֵא מִמִּצְרַיִם הַזְּכָרִים, כֹּל אַנְשֵׁי הַמִּלְחָמָה, מֵתוּ בַמִּדְבָּר בַּדֶּרֶךְ בְּצֵאתָם מִמִּצְרָיִם: ... כִּי אַרְבָּעִים שָׁנָה הָלְכוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל בַּמִּדְבָּר עַד תֹּם כָּל הַגּוֹי אַנְשֵׁי הַמִּלְחָמָה הַיֹּצְאִים מִמִּצְרַיִם אֲשֶׁר לֹא שָׁמְעוּ בְּקוֹל ה', אֲשֶׁר נִשְׁבַּע ה' לָהֶם לְבִלְתִּי הַרְאוֹתָם אֶת הָאָרֶץ אֲשֶׁר נִשְׁבַּע ה' לַאֲבוֹתָם לָתֶת לָנוּ, אֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבָשׁ:}}{{ש}}
 
שורה 108:
 
| תמונה1 =Met mi Ha Hag.jpg
| חלופי1 =החלק הראשון של השירההפואמה ב[[הגדה של פסח]] בנוסח ובהוצאת [[הקיבוץ הארצי השומר הצעיר]], [[תש"ג]] [[1943]]
| הערה1 = החלק הראשון של השירההפואמה ב[[הגדה של פסח]] בנוסח ובהוצאת [[הקיבוץ הארצי השומר הצעיר]], [[תש"ג]] [[1943]]
| רוחב1 = {{#חשב: (350 *500 / 542) round 0}}
 
| תמונה2 = Met mi Maale Hag.jpg
| חלופי2 =החלק הראשון של השירההפואמה ב[[הגדה של פסח]] בנוסח ובהוצאת [[קיבוץ]] [[מעלה החמישה]], [[תש"ח]] [[1948]]
| הערה2 =החלק הראשון של השירההפואמה ב[[הגדה של פסח]] בנוסח ובהוצאת [[קיבוץ]] [[מעלה החמישה]], [[תש"ח]] [[1948]]
| רוחב2 = {{#חשב: (350 * 509 / 600) round 0}}
}}