אלגוריתם גנטי – הבדלי גרסאות

* '''זיווג''' (Crossover) של שני פרטים שמחזיר שני צאצאים או יותר. הצאצאים נושאים מטען גנטי שהוא שילוב של הפרטים שזווגו. פועל על גנים נבחרים מהכרומוזומים של ההורים ויוצר צאצא חדש. הדרך הפשוטה ביותר לביצוע היא לבחור באופן אקראי נקודה לזיווג, להעתיק את כל הביטים שלפני הנקודה מהורה אחד ולהעתיק את כל הביטים שאחרי הנקודה מההורה השני. אם crossover לא מבוצע למעשה הצאצא יהיה העתק מושלם של ההורים. הפעולה מבוצעת במטרה להכיל את החלקים הטובים של הכרומוזומים הישנים ולכן הכרומוזומים החדשים יהיו טובים יותר. למרות זאת, חשוב להשאיר חלק של האוכלוסייה הישנה לדור הבא.

 

 

* '''שיערוך''' (Evaluation) בו בוחרים את הפרטים שישתתפו בתהליך הזיווג לפי רמת התאמה, בעזרת "פונקציית כשירות" (fitness function). לפונקציית השערוך יש מרכיבים רבים שיכולים להחליש או לחזק את ביצועי האלגוריתם הגנטי. ביצועי האלגוריתם הגנטי רגיש מאוד לטכניקה של תהליך הנרמול, כך למשל אם נדרוש שיפור יתר - הדבר יכול להוביל לקבלת חומר גנטי אלטרנטיבי באוכלוסייה ויקדם שליטה של צאצא יחיד. במקרה כזה, לפעולת ה-crossover אין השפעה והאלגוריתם מרכז את מירב החיפושים אחר הפתרון הנדרש סביב הכרומוזום הטוב האחרון שמצא. לעומת זאת, אם תהליך הנרמול לא יפעל כראוי האלגוריתם ייכשל במציאת פתרון בזמן סביר וקרוב לוודאי שפתרונות טובים מקרב האוכלוסייה יאבדו. מאפיין חשוב נוסף של פונקציית השערוך הוא החוזק והחולשה של האלגוריתם הגנטי. ביישום האלגוריתם בדרך כלל לוקחים ערך יחיד שחוזר על ידי פונקציית השערוך ומשתמש בערך כדי לקבוע התאמה יעילה. בקביעת פונקציית השערוך יש להתייחס לאילוצים של היישומים כדי לפסול צאצאים שייתכן ואינם חוקיים.