גוליית – הבדלי גרסאות

[[קובץ:Tycjan David i Goliat.jpg|250px|ממוזער|שמאל|{{ציטוט|תוכן=וַיָּרָץ דָּוִד וַיַּעֲמֹד אֶל-הַפְּלִשְׁתִּי וַיִּקַּח אֶת-חַרְבּוֹ וַיִּשְׁלְפָהּ מִתַּעְרָהּ, וַיְמֹתְתֵהוּ, וַיִּכְרָת-בָּהּ, אֶת-רֹאשׁוֹ|מרכאות=כן|מקור={{תנ"ך|שמואל א|יז|נא}}}}דויד וגולית . ציור מעשה ידי [[טיציאן]] . מהשנים 1544-1544–1542. התמונה מוצגת ב[[סנטה מריה דלה סאלוטה|בזיליקת סנטה מריה דלה סאלוטה בונציה]]]]{{מפנה|גלית}}

תיאורו של גָּלְיָת בהמשך כענק הבז לדוד בא להסביר את עונשו של גָּלְיָת כי {{ציטוטון|כִּי חֵרֵף, מַעַרְכוֹת אֱלֹהִים חַיִּים שמואל א|יז|כו}}.{{הערה|[[יאיר זקוביץ]], '''דוד -– מרועה למשיח''' , ירושלים, יד יצחק בן צבי, 1995, ע"מ 99.}}

[[יוסף בן מתתיהו]] בספרו [[קדמוניות היהודים]] כותב כי גובהו של גָּלְיָת הוא ארבע אמות וזרת. בן מתיתיהו מוסיף על התיאור במקרא כי רבים היו נושאים את כליו וכידונו היה כבד מלשאת אותו ביד ימין.{{הערה|יוסף בן מתיתיהו, '''קדמוניות היהודים''', ירושלים, מוסד ביאליק, 2002, ע"מ 199.}} הציוד אשר ברשות גָּלְיָת דומה לתיאור הציוד אשר נמצא בידי גיבורי ה[[איליאדה]] ל[[הומרוס]], אשר מוצאם מאיי יוון כמו זה של גָּלְיָת.{{הערה|הומרוס, '''איליאדה''', תרגום: [[שאול טשרניחובסקי]], שיר שלישי, תל אביב, עם עובד, 1987, ע"מ 74-5757–74.}}

שמו של גָּלְיָת מופיע ב[[קוראן]] ב[[סורה]] 2, סורת אל-בקרה, סורת הפרה, 251-249249–251. מעבר לכתוב בסורה זו, הכתוב בקוראן אינו מרחיב דבר. [[מוחמד בן עבד אללה אלכסאאי]] אשר כתב בסביבות [[המאה ה-11]], אשר אודותיו ידוע מעט מאד, מרחיב מעט על מידת גובהו של גָּלְיָת בספרו "סיפורי הנביאים".{{הערה|גרסאות אלו של סיפורי דמויות מהמסורת היהודית והנוצרית היו נפוצות במאה ה-11.}} מידת גובהו על פי אלכאסאאי היא שמונה עשרה אמה. בספרו של אלכסאאי, גָּלְיָת מגיע לשדה הקרב כאשר הוא רכוב על פיל. לפי אלכאסאאי הדו-שיח המתנהל בין דוד לְגָלְיָת שזור דברי זלזול כלפי דוד. בסיפור זה נוטל דוד שלוש אבנים ובעזרתן הוא מביס את גָּלְיָת ובשתיים האחרות את צבאו של גָּלְיָת.{{הערה|מוחמד בן עבד אללה אלכסאאי, '''סיפורי הנביאים''', תרגמה מערבית: [[אביבה שוסמן]], תל אביב, אוניברסיטת תל אביב, 2013, ע"מ 330.}}

בסיפור המופיע בשמואל א', י"ז, נ', דוד הורג את גָּלְיָת ב[[עמק האלה]] ובסיפור המופיע בשמואל ב', כ"א, י"ט, הוכה גָּלְיָת על ידי [[אלחנן בן יערי]]. הדמיון בין שני הסיפורים אינו רק בזהות המפסיד אלא גם במקום מוצאו העיר [[גת (עיר פלשתית)|גת]]. בשני המקורות נערך קרב ביניים בין שני יחידים.{{הערה|על שיטת לחימה זו של קרב ביניים אשר מטרתה למנוע שפיכות דמים מיותרת, ראו: [[יגאל ידין]], '''תורת המלחמה בארצות המקרא לאור הממצאים הארכיאולוגיים''', רמת גן, החברה הבינלאומית להוצאה לאור בע"מ 1963, ע"מ 235-234234–235. }} בשני הסיפורים מושוות חניתו של גָּלְיָת ל"מנור אורגים". השוני בין שני הסיפורים הוא, שדוד הכה את הפלישתי בעמק האלה ואילו הסיפור על אלחנן בן יערי מורה על מקום אחר בשם גוֹב.{{הערה|1=על זיהוי המקום גוב ראו: [[אברהם מלמט]], '''ישראל בתקופת המקרא''', ירושלים, [[מוסד ביאליק]], 1983, ע"מ 219.}} בספר דברי הימים א', פרק כ', פסוק ה' מובא הסיפור בשינוי פרטים: וַתְּהִי עוֹד מִלְחָמָה אֶת פְּלִשְׁתִּים וַיַּךְ אֶלְחָנָן בֶּן יעור אֶת לַחְמִי אֲחִי גָּלְיָת הַגִּתִּי וְעֵץ חֲנִיתוֹ כִּמְנוֹר אֹרְגִים