אלטנוישול – הבדלי גרסאות

נוספו 150 בתים ,  לפני 5 שנים
מ
אין תקציר עריכה
מ (בוט החלפות: \1ייחודי)
מ
'''אלטנוישול''', או '''בית הכנסת ישן-חדש'''{{הערה|[http://www.kehilaprag.cz/iw/page/ceremonies/old-new קהילה יהודית פראג]‏}} ברובע היהודי ב[[פראג]] הוא [[בית הכנסת]] העתיק ביותר ב[[אירופה]] שעדיין פעיל. בית הכנסת הוקם בשנת [[1270]] בסגנון [[אדריכלות גותית|גותי]].
 
שמו המקורי של בית הכנסת היה "נוי שול" (בית הכנסת החדש) עד שהוקמו בתי כנסת חדשים במאה ה-16. עד שנת [[1867]] עמד בפראג בית כנסת ישן יותר, אלט שול (פירוש מילולי: בית הכנסת הישן) שהוחלףשנהרס עלועל ידיחורבותיו נבנה [[בית הכנסת הספרדי (פראג)|בית הכנסת הספרדי]]. הסבר נוסף לשם בית-הכנסת הוא שמשמעו "על תנאי שול". לפי הסבר זה, בבית הכנסת נבנו אבנים מ[[בית המקדש|המקדש]] ב[[ירושלים]], הבניה נעשתה "על תנאי" שכשיבוא המשיח, יוחזרו האבנים למקומם במקדש‏‏{{הערה|1=‏[http://www.prague-tourist-information.com/jewish/old-new/index.htm אתר תיירות מקומי בשפה האנגלית]‏}}. וריאציה אחרת להסבר זה קושרת את המילים "על-תנאי" למאמר [[חז"ל]]: "בתי-כנסיות בחו"ל - על תנאי הם עומדים", שקדושתם תפקע עם בוא המשיח ובניין בית המקדש, שבתי הכנסיות משמשים לו כתחליף זמני.
 
בית הכנסת משמר את סדרי הישיבה המסורתיים. הנשים יושבות בנפרד מהגברים בהיקף של בית הכנסת כאשר יש חלונות צרים הפונים אל עבר החלל המרכזי. על קירות בית הכנסת ישנן כתובות, בכותל המזרח, '''שייל"ת''' ([[שיויתי ה' לנגדי תמיד]], ראו בתמונה המצורפת לערך), ו'''דלמא"ע''' ("דע לפני מי אתה עומד"), בצד מערב: '''גה"א''' ו'''ימ"ה''' ("גדול העונה [[אמן (הסכמה)|אמן]] יותר מן המברך"), וכתובות נוספות '''סמו"ט''' ("סור מרע ועשה טוב") ו'''אטלי"ס''' ("אך טוב לישראל סלה"). בית הכנסת אלטנוי-שול הוא הראשון שהחל בשימוש ב[[מגן דוד]] כסמל יהודי. היה זה לאחר ש[[קארל הרביעי]] הרשה ליהודים להניף דגל על בית הכנסת.
ה[[סיפור עם|אגדה]] מספרת כי [[הגולם מפראג]], שהוכן מחומר וניתן בו רוח על ידי ה[[מהר"ל]], נמצא ב[[גניזה]] שבעליית הגג של בית הכנסת, ועד היום שמור מושב ה[[מהר"ל]] בקדמת בית הכנסת.
 
בבית הכנסת היו מנהגים ייחודיים, שאת רובם הנהיג [[המהר"ל מפראג|המהר"ל]] בעצמו. הבולט שבהם הוא אמירת "מזמור שיר ליום השבת", מתוך [[קבלת שבת]], פעמיים. מקור נוהג זה{{הערה|שו"ת כפי אהרן סימן כ', הרב אהרן אפשטיין. [[דומ"צ]] הקהילה לפני השואה.}} היה מכך שבעבר נהגו לנגן את מזמורי קבלת שבת, ולאחר הפסקה קצרה, שבו לבית הכנסת, לפני כניסת השבת, ובפעם זו אמרו שוב מזמור זה, ועל ידו [[תוספת שבת|קיבלו את השבת]]. הקובץ המקורי של המנהגים נמצא על אחד מקירות בית הכנסת.
בית הכנסת משמר את סדרי הישיבה המסורתיים. הנשים יושבות בנפרד מהגברים בהיקף של בית הכנסת כאשר יש חלונות הפונים אל עבר החלל המרכזי.
 
ה[[סיפור עם|אגדה]] מספרת כי [[הגולם מפראג]], שהוכן מחומר וניתן בו רוח על ידי ה[[מהר"ל]], נמצא ב[[גניזה]] שבעליית הגג של בית הכנסת, ועד היום שמור מושב ה[[מהר"ל]] בקדמת בית הכנסת.
על קירות בית הכנסת ישנן כתובות, בכותל המזרח, '''שייל"ת''' ([[שיויתי ה' לנגדי תמיד]], ראו בתמונה המצורפת לערך), ו'''דלמא"ע''' ("דע לפני מי אתה עומד"), בצד מערב: '''גה"א''' ו'''ימ"ה''' ("גדול העונה [[אמן (הסכמה)|אמן]] יותר מן המברך"), וכתובות נוספות '''סמו"ט''' ("סור מרע ועשה טוב") ו'''אטלי"ס''' ("אך טוב לישראל סלה"). בית הכנסת אלטנוי-שול הוא הראשון שהחל בשימוש ב[[מגן דוד]] כסמל יהודי. היה זה לאחר ש[[קארל הרביעי]] הרשה ליהודים להניף דגל על בית הכנסת.
 
בבית הכנסת היו מנהגים ייחודיים, הבולט שבהם הוא אמירת "מזמור שיר ליום השבת", מתוך [[קבלת שבת]], פעמיים. מקור נוהג זה{{הערה|שו"ת כפי אהרן סימן כ', הרב אהרן אפשטיין. [[דומ"צ]] הקהילה לפני השואה.}} היה מכך שבעבר נהגו לנגן את מזמורי קבלת שבת, ולאחר הפסקה קצרה, שבו לבית הכנסת, לפני כניסת השבת, ובפעם זו אמרו שוב מזמור זה, ועל ידו [[תוספת שבת|קיבלו את השבת]].
 
הכניסה לבית הכנסת (ולבית הקברות העתיק) כרוכה בתשלום, אך למתפללי בית הכנסת יש אפשרות לקבל כרטיסאישור כניסה מהקהילה. בסמוך לבית הכנסת נמצא בניין הקהילה היהודית, שמעליה מתנוסס שעון מיוחד המשתמש בספרות עבריות ונע מימין לשמאל.
בסמוך לבית הכנסת נמצא בניין הקהילה. מעל בניין הקהילה יש שעון מיוחד המהווה אטרקציה תיירותית, בשל היותו כתוב בספרות עבריות והוא נע מימין לשמאל.
 
==ראו גם==