|
בלילה של [[29 בפברואר]] [[2016]] נכנסו בטעות שני חיילי מנהלה מ[[יחידת עוקץ]] ל[[מחנה פליטים פלסטינים|מחנה הפליטים]] [[קלנדיה]] ברכב צבאי. לאחר 20 דקות הופעל נוהל חניבעל. למחנה נכנסו כוחות גדולים, ובחילופי האש נהרגו שני פלסטינים. בסופו של דבר אותרו החיילים.
===התנגדות ותמיכה==
==דיון ציבורי==
ה[[צנזורה צבאית|צנזורה הצבאית]] פעלה להסתרת הנוהל עד שב-2003 התירה את פרסום קיומו. עוד בטרם הפרסום התנהל דיון על מוסריותותקינות הנוהל, ונעשו שינוייםבו תכופיםשינויי בנוסחנוסח הפקודה המבצעיתתכופים. תוכן הפקודה נותר מסווג {{הערה|שם=קרוב}} אולם לאורך השנים פורסם כי הלכה למעשה, מפקדים תדרכו חיילים ברוח ההנחה ש"טוב חייל מת מחייל חטוף", כולל התאבדות לשם סיכול חטיפה.{{הערה|{{נענע10|אור הלר|גיבוי בגולני לדברי המג"ד במהלך הלחימה בעזה|612367|26 בינואר 2009||news}}}}{{הערה|{{ynet|[[יואב זיתון]]|מפקדי גבעתי מהקרב ברפיח: "מצפון שקט"|4568410|24 בספטמבר 2014|}}}} הוראות אלו חודדו בעיקר לאחר שחרור המוני רוצחים בעסקאות שבויים. כך, למשל, טען מפקד פלוגת עורב במלחמת צוק איתן: "כשאתה נכנס לאירוע כזה אתה מעדיף חייל הרוג ולא חייל בשבי חמאס, כמו שליט 2. אתה מעדיף גופה ולא חייל חטוף. חידדנו לכוחות פעמים רבות על איום החטיפה והמטרה לשבשה אם תקרה - תוך פגיעה באויב גם במחיר הפגיעה בחבר שלך".{{הערה|{{ynet|יואב זיתון|מפקדי גבעתי מהקרב ברפיח: "מצפון שקט"|4568410|24 בספטמבר 2014|}}}}
היות שחטיפת חייל נהפכה לפעולה בעלת משמעות אסטרטגית עבור ארגוני הטרור, היו שקיבלו בהבנה את השיקול ה[[טקטיקה|טקטי]] של מניעת הישג זה מהאויב על ידי עסקאות שחרור מחבלים המוניות.{{הערה|{{mako|עמית סגל|לא צריך להזדעזע מנוהל חניבעל|ae9a27159dac741004|news-columns|12 באוגוסט 2014}}}} מנגד יש מי שראו בכךכנוהל סתירה לעקרון הנהוג ב[[הקוד האתי של צה"ל|קוד האתי של צה"ל]] לפיו אין מפקירים חייל פצוע בשדה.{{הערה|{{ynet|אורי ערד|חניבעל: מקור הרוע|4557514|12 באוגוסט 2014|}}}} נשמעו קולות שאף הגדירו את ההוראה [[פקודה בלתי חוקית בעליל]]{{הערה|שם=דילמת השבוי}}. היואחרים שתמכותמכו בביטול הנוהל משיקולים מעשיים, לאור העובדה שלטענתם הנוהל לא תרם לסיכול במקרים בהם הופעל.{{הערה|{{הארץ|שלמה גזית|לבטל את נוהל חניבעל|1.2404268|13 באוגוסט 2014}}}}
הנושאהרב זכהאלעזר להתייחסותגולדשטיין, הלכתיתמחבר במאמרהספר מאת"אתיקה הרבצבאית אלעזר גולדשטייןיהודית", ששללשלל בהתייחסות הלכתית לנושא פעילות שמטרתה פגיעה בחייל החטוף, אך התיר פעילות שמטרתה שחרור החטוף או פגיעה בחוטפים, גם אם יש בה סיכון לחיי החייל החטוף.{{הערה|1=אלעזר גולדשטיין, [http://www.dintora.org/Ethics/MamarHtml.asp?ChildID=4 "נוהל חניבעל" על פי ההלכה], [[תחומין]] לא 157. אתיקה צבאית יהודית 222, באתר מכון משפטי ארץ}} הרב [[שלמה אבינר]] הביע תמיכה בנוהל.{{הערה|הרב שלמה אבינר, [http://www.havabooks.co.il/article_ID.asp?id=1378 נוהל חניבעל], יא מרחשון תשע"ה, באתר ספריית חוה}}
בהיבט המשפטי נטען על ידי [[האגודה לזכויות האזרח]] כי הפעלת הנוהל באזורים צפופי אוכלוסייה מנוגד למשפט הבינלאומי.{{הערה|[http://www.acri.org.il/he/32436 לא לסכן חיי חיילים שנחטפו או אוכלוסייה אזרחית בעת סיכול החטיפה], באתר האגודה לזכויות האזרח בישראל, 15 בפברואר 2015}} בתשובה ענה [[היועץ המשפטי לממשלה]] כי "היא משקפת איזון ראוי בין השיקולים השונים הנוגעים לעניין זה".{{הערה|שם=קרוב|{{ערוץ7|ישי קרוב|היועץ המשפטי: 'נוהל חניבעל' - ראוי|291017|12 בינואר 2015}}}} כמו כן סבר פרופ' [[אסא כשר]] כי הנוהל כלל לא מתייחס לפגיעה בבלתי מעורבים, וכי בנושא זה יש להפעיל שיקול דעת של [[מידתיות]] כמו בכל פקודה אחרת.{{הערה|{{nrg|יעל פרידסון ויוחאי עופר|נוהל "חניבעל" – עכשיו בשדה הקרב המשפטי|606/502|11 באוגוסט 2014||1|2}}}} בתשובה לפניית האגודה לזכויות האזרח בישראל בעניין "נוהל חניבעל והפעלתו באזורים צפופי אוכלוסייה" כתב היועץ המשפטי לממשלה כי הפקודה המבצעית, שעניינה סיכול ניסיון לחטוף חייל או אזרח ישראלי, היא פקודה מסווגת ועל כן לא ניתן לחשוף את הוראותיה.{{הערה|שם=קרוב}}
===ביטול הנוהל===
בשנת 2016 הורה הרמטכ"ל גדי איזנקוט לבטל את הנוהל, בעקבות המלצת מבקר המדינה [[יוסף שפירא]]. בדיקת המבקר איששה שקיימים פערים רבים בהבנת הפקודה בין הדרגים ובין היחידות השונות, ועל רקע זה הומלץ לבחון את ביטולה או את הטמעתה בפקודות אחרות בצה"ל. עוד הומלץ להעניק את הסמכויות להפעלת הנוהל לדרגים גבוהים יותר בצבא, וכן להתחשב בזמן הפעלת אש בעת סיכול חטיפה בעקרונות של הדין הבינלאומי, כמו עיקרון האבחנה בין אזרחים ללוחמים ועיקרון המידתיות.
==ראו גם==
|
