נוהל חניבעל – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שורה 36:
בלילה של [[29 בפברואר]] [[2016]] נכנסו בטעות שני חיילי מנהלה מ[[יחידת עוקץ]] ל[[מחנה פליטים פלסטינים|מחנה הפליטים]] [[קלנדיה]] ברכב צבאי. לאחר 20 דקות הופעל נוהל חניבעל. למחנה נכנסו כוחות גדולים, ובחילופי האש נהרגו שני פלסטינים. בסופו של דבר אותרו החיילים.
ה[[צנזורה צבאית|צנזורה הצבאית]] פעלה להסתרת הנוהל עד שב-2003 התירה את פרסום קיומו. עוד בטרם הפרסום התנהל דיון על תקינות הנוהל, ונעשו בו שינויי נוסח תכופים. תוכן הפקודה נותר מסווג {{הערה|שם=קרוב}} אולם לאורך השנים פורסם כי הלכה למעשה, מפקדים תדרכו חיילים ברוח ההנחה ש"טוב חייל מת מחייל חטוף", כולל התאבדות לשם סיכול חטיפה.{{הערה|{{נענע10|אור הלר|גיבוי בגולני לדברי המג"ד במהלך הלחימה בעזה|612367|26 בינואר 2009||news}}}}{{הערה|{{ynet|[[יואב זיתון]]|מפקדי גבעתי מהקרב ברפיח: "מצפון שקט"|4568410|24 בספטמבר 2014|}}}} הוראות אלו חודדו בעיקר לאחר שחרור המוני רוצחים בעסקאות שבויים. כך, למשל, טען מפקד פלוגת עורב במלחמת צוק איתן: "כשאתה נכנס לאירוע כזה אתה מעדיף חייל הרוג ולא חייל בשבי חמאס, כמו שליט 2. אתה מעדיף גופה ולא חייל חטוף. חידדנו לכוחות פעמים רבות על איום החטיפה והמטרה לשבשה אם תקרה - תוך פגיעה באויב גם במחיר הפגיעה בחבר שלך".{{הערה|{{ynet|יואב זיתון|מפקדי גבעתי מהקרב ברפיח: "מצפון שקט"|4568410|24 בספטמבר 2014|}}}}
שורה 46:
===ביטול הנוהל===
בשנת 2016
==ראו גם==
|