ג'יפני – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ ניסוח, הגהה
מ ←‏היסטוריה: ניסוח
שורה 2:
'''גִ'יפְּנִי''' הוא אמצעי ה[[תחבורה ציבורית|תחבורה הציבורית]] הנפוץ ביותר ב[[פיליפינים]], והוא ממלא תפקיד של [[מונית שירות]]. הג'יפני ידוע בצפיפות הנוסעים ובעיטורים ססגוניים על חוץ הרכב, והוא הפך לסמל של [[תרבות הפיליפינים]] ו[[אמנות הפיליפינים]]. בשנת 1964, הוצג ג'יפני מתוצרת חברת סאראו (Sarao) הפיליפינית ב[[התערוכה העולמית של ניו יורק (1964)|יריד העולמי]] ב[[ניו יורק]] בביתן הפיליפיני כסמל לאומי.
 
הג'יפנים הראשונים היו כלי רכב מסוג "[[ג'יפ]]" של [[צבא ארצות הברית]] שנותרו בפיליפינים לאחר [[מלחמת העולם השנייה]]. המלה "ג'יפני" היא [[הלחם בסיסים]] של "ג'יפ" ושל "ג'יטני" (Jitney, כינוי אמריקאי למונית שרות). רוב הג'יפנים משמשים כמוניות שירות, אך ישנם ג'יפנים בשימוש פרטי, ואלו מסומניםהמסומנים בשלטים "לשימוש משפחתי" או "פרטי" על הדלתות האחוריות של הרכב, כדי למנוע אי-הבנות. שימוש מוסדי בג'יפנים נדיר ביחס.
 
==היסטוריה==
כשהחל צבא ארצות הברית להתפנות מן הפיליפינים לאחר מלחמת העולם השנייה, הושארו מאות ג'יפים עודפים מאחור -- חלקם נמכרו וחלקם ננטשו. לאחר שהתחבורה הציבורית בפיליפינים נהרסה כמעט כליל במהלך המלחמה, הג'יפנים התגלו כאמצעי יצירתי ונוח לספק שירות זה.
 
עם הזמן, נערכו בג'יפים שינויים, כגון הוספת גג מתכת להצללה. כמו כן, עוטרו הג'יפים בלוחות [[כרום]] בצידיהם, ובאיוריםובעיטורים ססגוניים. המושב האחורי הוחלף בשני ספסלים ארוכים מקבילים לכיוון הנסיעה, כשהנוסעים פונים זה אל זה, כדי להגדיל את תפוסת הרכב. עם השנים, הופיעו ג'יפנים ארוכים יותר ויותר, להגדלה נוספת של הקיבולת, ומתוך הכרה בשימוש הנרחב בג'יפנים, החלה ממשלת הפיליפינים להסדיר את פעולתם. נהגי ג'יפני נדרשים לרישיונות מיוחדים, לנסוע בנתיבים מוגדרים בלבד, ולגבות מחירים קבועים. עם זאת, התשלום במזומן בלבד, וקבלות אינן מחולקות .
 
הג'יפנים המקוריים היו כלי רכב צבאיים תוצרת Willys[[ג'יפ andויליס|וויליס]] Fordו[[פורד]]. ג'יפנים מודרניים מיוצרים ב[[יפן]].
 
== קישורים חיצוניים ==