אנדרגוגיה – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ אחידות במיקום הערות שוליים ביחס לסימני פיסוק |
|||
שורה 1:
{{עריכה|נושא=מדעי החברה}}
'''אנדרגוגיה''' הוא מונח שהוטבע לראשונה על ידי [[אלכסנדר קאפ]] בשנת [[1833]]. [[מלקולם נואלס]] הוא שפירסמה ברבים לראשונה ולכן סברו שהוא מייסדה. מונח זה משמעותו הקניית [[ידע]] ו[[למידה]] ללומד ה[[מבוגר]], מגיל 30 ואילך. האנדרגוגיה בעיקרה נוצרה מאחר שמייסדה סבר כי ה[[פדגוגיה]] שהייתה דרך עיקרית ללמידה לא התאימה לצורכי המבוגר בשעה שבא ללמוד. בפדגוגיה הלמידה מנוהלת על ידי [[מורה]], תלותית, שונה בדרגות בשלות שונות, ממוקדת נושא וכו' בעוד שבאנדרגוגיה הלמידה היא עצמאית, מתפתחת ממשימות ובעיות של החיים, ממוקדת משימה או בעיה
# על-פי ההנחה הראשונה של האנדרגוגיה, כאשר האדם מתבגר הוא הופך מ[[ישות]] תלויה לישות המכוונת את עצמה. המבוגר אינו רואה את עצמו כלומד התלוי במורה אלא כמי שפעיל מתוך הכְוונה עצמית או כיוצר.
# הנחת היסוד השנייה של האנדרגוגיה היא שהמבוגר שונה מן הילד באופן שבו הוא תופס את ניסיון החיים. הילדים מתייחסים אל הניסיון כאל אירוע חיצוני שאירע להם, ואילו המבוגרים תופסים אותו כחלק מ[[זהות]]ם. "מבוגר או מבוגרת הם מה שהוא או היא עשו בחייהם". משום כך כאשר מתעלמים מניסיונם האישי של מבוגרים או ממעיטים מערכו, הם מרגישים דחויים.
# יש הבדל בין ילדים למבוגרים במוכנוּת ללמידה. משימה התפתחותית היא משימה שצצה בשלב מסוים בחייו של אדם ויוצרת "מוכנות ללמידה", רגע שבו אפשר ללמדו. ההצלחה במשימה הזאת מובילה להצלחה במשימות עתידיות. ילדים ובוגרים כאחד מתנסים בצמיחה בעזרת משימות אלו. מכל מקום המשימות שגורמות לילדים להתפתח נוטות להיות תוצרים של תהליך התבגרות פיזיולוגי ומנטלי. בהשוואה, אלו של המבוגרים הן בעיקר תוצרי התפתחותם של תפקידים חברתיים.
# האנדרגוגיה גורסת עוד שילדים ומבוגרים נבדלים אלה מאלה באוריינטציה שלהם ללמידה. לילדים פרספקטיבה של יישום דחוי: "מה שאני לומד בבית-הספר היסודי יעזור לי בלימודיי בתיכון" וכדומה. על כן הם נוטים ללמוד מתוך התייחסות לנושא הנלמד. לעומתם, מבוגרים מתייחסים ללימודיהם בפרספקטיבה מידית: הם רוצים ליישם לאלתר את אשר הם לומדים ורואים בלימודיהם אמצעי לשפר את יכולתם להתמודד עם בעיות החיים. המבוגרים נכנסים אפוא לפעילות לימודית בגישה של פתרון בעיות{{הערה|שם=תמת}}.
==תפיסות ועמדות==
שורה 13:
# מבוגרים יכולים ללמוד (מחקר טוען שעקרונית היכולת ללמוד קיימת בכל תקופת חיים).
# הלמידה היא תהליך פנימי הנמצא בשליטת הלומד וכרוכים בו גורמים אינטלקטואליים, רגשיים ופיזיולוגיים.
הדחף המרכזי ללמידה הוא ניסיון הלומד. אן הנסון שוללת את האנדרגוגיה וסבורה כי אין צורך בה, לומדים מבוגרים אינם שונים מלומדים שהם עדיין ילדים ולא קיימת הצדקה לבניית תאוריה נפרדת. לטענתה, האנדרגוגיה מציגה תמונה אידאלית של הזדמנויות למידה למבוגרים ומניחה שמבוגרים מתנהגים כלומדים אוטונומיים. על פי ג'וזף דיוונפורט הן הפדגוגיה והן האנדגוגיה מדגישות את תפקיד המורה ומתעלמות מחלקו של התלמיד, לכן אין צורך בהפרדתן. דאי ובסקט טוענים שזו אינה תאוריה ללמידת מבוגרים אלא אידאולוגיה חינוכית ללמידה חקרנית. האנדרגוגיה אינה מתאימה לכל מצב. מחקרים אחרים הטילו ספק בהנחות היסוד. רוזנבלום ודרנקוולד מצאו ששיתוף לומדים בתהליך הכנת הקורס, אבחון מטרות ועיצוב התוכנית לא יצר הבדל משמעותי ברמת הלמידה. קונטי טוען כי גישה השמה את המורה במרכז (הפדגוגית) יעילה יותר למטרות לטווח קצר כגון הכנה למבחן, ואילו הגישה בה הלומד במרכז (אנדרגוגיה) יעילה יותר למטרות לטווח הקצר בלימוד מיומנויות בלבד. אליאס טוען שהאנדרגוגיה והפדגוגיה הינן שתי גישות שונות לחינוך ילדים ומבוגרים הראשונה "מתקדמת" והשנייה "מסורתית" ודחה את שתיהן בצורתן הקיצונית לטובת גישה המבוססת על התנסות ונושא
==התפתחות==
חינוך מבוגרים נהוג אלפי שנים החל מ[[העת העתיקה]] בבל וכן בתקופת [[חז"ל]] ובימי האמוראים. על פי הספרות ה[[תלמוד]]ית שנתחברה במשך כשבע מאות שנה חינוך מבוגרים נולד כמענה לפתרון בעיית הקיום [[גלות בבל|היהודי בבבל]]. חז"ל מצאו בלימוד התורה מענה לבעיה זו מבחינה לאומית (התורה ולימודה משמשים כנשק שיביס אויבים הדורשים להשמיד את היהודים) ומבחינה דתית (העם היהודי יתקיים כדי להגשים ייעודו ולימוד תורה הכרחי להשגת מטרה זו). בימי ה[[אמוראים]] וה[[גאונים]] מ[[המאה השלישית]] ועד [[המאה האחת עשרה]], צמח וגדל בבבל מוסד להפצת לימוד תורה למבוגרים{{הערה|גולדמן, י'. (התשמ"ב), חינוך מבוגרים ביהדות. ירושלים: משרד החינוך והתרבות}}. ביובל הראשון לקיום [[מדינת ישראל]] אנו עדים לקיומו של "מפעל" לחינוך מבוגרים שהתפתח כתנועה חברתית העוסקת באזרחות, שלטון עצמי ובייצור יידע. היה זה חינוך לחיים לא רק למחייה. המייחד את חינוך המבוגרים היה תהליכי העשייה: למידה הכוללת יצירת ידע והרכשתו, תרגול מיומנויות ויצירה וחיזוק עמדות חיוביות ובניית האומה
==הצעות ליישום==
אופלטקה מציע לשקול השקת קורסים רלוונטיים ללומד המבוגר תוך יצירת עניין: קורסים בחיי המבוגר, עבודה והורות וכיוצא בזה. בהתאם לממצאי ספרות מחקרית וניסיונן של אופלטקה להלן הצעות ליישום: הקשבה לצרכים ייחודיים – הזמנת הלומד לשיחה אישית והקשבה לצרכיו. שימוש בדיון בכיתה – הוראה בצורת דיון מעודדת אינטראקציה קבוצתית של חילופי רעיונות ומחשבות. מטלות מאתגרות אינטלקטואלית – המבוגר עשוי לראות במטלה זו כאתגר ומענה לצרכיו האינטלקטואליים. התחשבות בציפיות הלומד – כבר בתחילת הקורס הלומד יגיש בכתב את ציפיותיו כדי להשוותן עם ציפיות המרצה{{הערה|שם=אופ}}. בשנים האחרונות נוספה אופציה ללמידה מתוקשבת שהיא מתאימה במיוחד ללומדים בוגרים בגלל שניתן ללמוד באמצעותן בכל זמן ובגלל היכולת לבחור בקורסים לפי תחומי עניין ולא לפי מקום מגורים. תנאים אלה המתאימים בעיקר ללומדים עובדים המוגבלים בזמנם{{הערה|H. Bivens, D. Morland. (2004). Designing instructional articles in online courses for adult learners}}.
| |||