קהילות מדומיינות – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
Yoav Nachtailer (שיחה | תרומות)
שורה 11:
[[מהפכת הדפוס]] ב[[אירופה]] ב[[המאה ה-15|מאה ה-15]], במקביל ל[[רפורמציה]] של [[מרטין לותר|לותר]], הביאה לגידול ניכר בכתיבה בשפות המקומיות ה"המוניות" (קודם לכן שפת הכתיבה הייתה בעיקר [[לטינית]]), כאשר ה[[נצרות פרוטסטנטית|פרוטסטנטים]] הפיצו תרגומים של כתבי הקודש ל[[גרמנית]] ואחר כך לשפות נוספות. המוציאים לאור שהתפתחו עם צמיחתו של ה[[קפיטליזם]] בתקופה זו הדפיסו את ספריהם, מתוך רצון להגדיל את השוק הפוטנציאלי, בשפות המקומיות. שפות אלה היו באופן טבעי מפוצלות לניבים אזוריים. העובדה שעתה היו [[ספר]]ים הכתובים בניב "סטנדרטי" של השפה, שבדרך כלל התבסס על שפת הממשל או הניב המקובל ב[[אליטה|עילית]] החברתית או המדינית, גרמה לכך שלדוברים המשכילים של הניבים השונים של השפה הייתה לראשונה אפשרות להדבר זה עם זה בצורה שיבינו זה את זה. יתרה מזאת, ניבים אחרים הוסיפו להתקיים בעיקר בדיבור, אך במידה רבה נעלמו מהתודעה המשותפת, בעוד השפה הכתובה חיזקה תודעה משותפת של כל קוראיה. כך הפך הניב הצרפתי של אזור [[פריז]] ל"[[צרפתית]]", ה[[קסטיליה (אזור היסטורי)|קסטיליאנית]] ל"[[ספרדית]]", והניב הגרמני ששימש את לותר לתרגום כתבי הקודש היה הבסיס לגרמנית הכתובה הסטנדרטית (Hoch-Deutsch).
 
"קפיטליזם-הדפוס" הצומח הרחיב את תוצריו – ועל ידי כך את השוק שלהם - מעבר לכתבי קודש מתורגמים, כאשר מ[[המאה ה-18]] החלו נפוצות באירופה וב[[קולוניה|מושבותיה]] מעבר לים שתי [[סוגה|סוגות]] חדשות, מרכזיות בטיעון של אנדרסון – ה[[רומן]] וה[[עיתון]].<BR> הרומנים תיארו התרחשויות מקבילות בסביבה המוכרת לקהל הקוראים, ובכך הסירו מחיצות בין [[קיום|מציאות]] ל[[דמיון]], וחיזקו תודעה של קהילה מדומיינת, אשר מרבית חבריה אינם מכירים זה את זה, אך יודעים זה על קיומו של זה ועל אורחות חייהם של האחרים, בזמן מקביל.
הרומנים תיארו התרחשויות מקבילות בסביבה המוכרת לקהל הקוראים, ובכך הסירו מחיצות בין [[קיום|מציאות]] ל[[דמיון]], וחיזקו תודעה של קהילה מדומיינת, אשר מרבית חבריה אינם מכירים זה את זה, אך יודעים זה על קיומו של זה ועל אורחות חייהם של האחרים, בזמן מקביל.
 
בדומה לרומן, העיתונים תיארו בכל יום מגוון אנשים והתרחשויות במקומות שונים, שהצבתם ביחד היא שרירותית והקשר היחידי ביניהם הוא התאריך. אך עצם הצבתם יחד וההמשכיות מהעיתון של היום לזה של מחר, מייצרים אשליה של עלילה בעלת מאפיינים הדומים לאלו של רומן. התאריך המשותף לכל האירועים הוא המסמן את קיומו של זמן "הומוגני, ריק" ואת התקדמותו ב[[לוח שנה|לוח השנה]]. עוד יותר מהרומן, שתודעת הקהילה המדומיינת נעוצה בתוכנו, העיתון מחזק תודעה זו מעצם קריאתו, המתרחשת במקביל על ידי אלפים או מיליוני אנשים מדי יום ביומו, כולם קוראים את אותם סיפורים באותה שפה, ותמונת המציאות שלהם מעוצבת על פיהם. קורא העיתון יודע לא רק כי הדברים המתוארים בו התרחשו באותו יום במקומות שונים בעולם, אלא גם כי כל שכניו ל[[עיר]], ל[[מחוז]] ול[[מדינה]] יודעים באותו זמן על אותם דברים.<BR> בכך תרם קפיטליזם-הדפוס לשינוי התפיסה הקהילתית של ההמונים, מהשתייכות לקהילה מדומיינת רחבה של מאמינים, למשל, להשתייכות לקהילה מדומיינת של קוראי אותם סיפורים באותה שפה, ובדרך כלל בתחומי אותה מדינה.
בכך תרם קפיטליזם-הדפוס לשינוי התפיסה הקהילתית של ההמונים, מהשתייכות לקהילה מדומיינת רחבה של מאמינים, למשל, להשתייכות לקהילה מדומיינת של קוראי אותם סיפורים באותה שפה, ובדרך כלל בתחומי אותה מדינה.
 
==זיכרון ושכחה==