סיימון שאמה – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
ויקישיתוף בשורה |
|||
שורה 9:
===ספרות היסטורית===
את הקריירה האקדמית החל שאמה כהיסטוריון מן השורה, אך עד מהרה הפך לאחד מההיסטוריונים הידועים ביותר של בריטניה. בשנת 1977 פרסם את ספרו הראשון, Patriots and Liberators ("פטריוטים ומשחררים"), אשר זכה בפרס וולפסון להיסטוריה מטעם [[קרן וולפסון (יצחק וולפסון)|קרן וולפסון]]. הספר התמקד בהשפעת מהפכת הפטריוטים ב[[הולנד]] באמצע המאה ה-18. ספרו השני,
בשנת 1980 עבר ל[[ארצות הברית]] והחל לשמש כפרופסור להיסטוריה ב[[אוניברסיטת הרווארד]] עד שנת 1993. בארצות הברית פרסם את ספרו "מבוכת העושר: פרשנות על תרבות הולנד ב[[תור הזהב של הולנד|תקופת תור הזהב]]", שזכה להצלחה ביקורתית ומסחרית.
ספרו "Dead Certainties" משנת 1991 עורך קישור יוצא דופן בין מות ה[[גנרל]] הבריטי [[ג'יימס וולף]] ב[[מלחמת שבע השנים]] ב[[קוויבק]] בשנת 1759, לבין מקרה הרצח של הרופא ג'ורג' פארקמן בשנת 1840 ב[[בוסטון]] על ידי פרופ' בהרווארד.
שורה 26:
===יצירתו הטלוויזיונית===
בשנות ה-90 החל שאמה להתמקד ביצירה [[קולנוע]]ית-
בשנת 2000 שב לבריטניה לאחר שנשכר על ידי ה-BBC להפיק סדרה תיעודית על ה[[היסטוריה של בריטניה]], כחלק מחגיגות ה[[מילניום]]. הסדרה בת ה-15 פרקים סיקרה את קורות הממלכה המאוחדת עד לשנת 1965, הפכה לאחת מהצלחות ה-[[DVD]] התיעודיות הגדולות של ה-BBC, והייתה מועמדת ל[[פרס אמי]].
שורה 45:
יצירתו מתאפיינת בהצגת אירועים היסטוריים מנקודת המבט של פשוטי העם באמצעות מציאת דימויים של בני התקופה המתוארת.{{הערה|בת אור, [http://historytau.wordpress.com/2012/02/07/%D7%A1%D7%99%D7%9E%D7%95%D7%9F-%D7%A9%D7%90%D7%9E%D7%94-%D7%95%D7%94%D7%94%D7%99%D7%A1%D7%98%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%94-%D7%A9%D7%9C-%D7%94%D7%93%D7%99%D7%9E%D7%95%D7%99%D7%99%D7%9D/ סימון שאמה וההיסטוריה של הדימויים], באתר פרויקט הנגשת הידע של החוג להיסטוריה, אוניברסיטת תל אביב.}} עבודתו זכתה לעתים קרובות להערכה בעיקר בקרב מבקרי תרבות והציבור הרחב, בשל כשרון הסיפור שלו בלי לסטות מהראיות ההיסטוריות. עם זאת, סגנונו עורר גם ביקורת כלפיו מחוגים אקדמיים על [[סובייקטיביות]] ו[[פופוליזם]].{{הערה|[http://www.telegraph.co.uk/education/educationnews/8051453/Simon-Schamas-appointment-as-history-tsar-an-insult-says-Mary-Beard.html Simon Schama's appointment as history tsar an insult, says Mary Beard], באתר הטלגרף}}{{הערה|שם=autogenerated1 }}
==ציונים
שאמה זכה בשורה של פרסים ומועמדויות, בכללם פרס האקדמיה האמריקאית לאמנות ולספרות ופרס חוג מבקרי הספרים הלאומי. חבר ב[[האקדמיה האמריקאית לאמנויות ולמדעים|אקדמיה האמריקאית לאמנויות ולמדעים]] ובאגודה המלכותית לאמנויות. ב-2001 קיבל שאמה תואר מ[[מסדר האימפריה הבריטית]] עבור תרומתו בהיסטוריה וביקורת אמנות. בשנת 2010 מונה על ידי [[ממשלת בריטניה|ממשלת]] [[דיוויד קמרון]] יחד עם ההיסטוריון [[ניל פרגוסון]] לחבר בצוות המסייע בהכנת תוכנית הלימודים בהיסטוריה בבתי הספר.{{הערה|[http://www.historyandpolicy.org/papers/policy-paper-120.html#S5 The role of government in determining the school history curriculum: lessons from Australia], באתר history and policy}}
שורה 69:
*''The American Future: A History'' (2009, ISBN 0-06-053923-2)
*''Scribble, Scribble, Scribble: Writing on Politics, Ice Cream, Churchill and My Mother''
*''The Story of the Jews, Volume I: Finding the Words, 1000 BCE-1492 CE'' (2013, [[Bodley Head]],
</div>
שורה 90:
==קישורים חיצוניים==
{{ויקישיתוף בשורה}}
*{{הארץ|אלי שאלתיאל|האלכימאי|1.1282890|30 בספטמבר 2009}}
*[http://www.columbia.edu/cu/arthistory/faculty/Schama.html סיימון שאמה], באתר אוניברסיטת קולומביה
|