מתתיהו שציגל – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Chaim1982 (שיחה | תרומות)
Chaim1982 (שיחה | תרומות)
ניסוח
שורה 1:
{{אין תמונה|גבר}}
הרב '''מתתיהו זאב חיים שצ'יגל''' או '''שטשיגל''' ( כונה גם רֶבּ מַתֶּס [[ו' טבתבטבת]] [[ה'תרנ"ו|תרנ"ו]] - [[י"א באדר]] [[תש"ך]], [[1960]]) היה מייסד ומנהל [[ישיבת בית יוסף (בני ברק)|ישיבת בית יוסף]] ב[[בני ברק]].
 
==תולדותיו==
נולד בעיירה [[#בפולין|אוסטרוב]] שב[[פלך לומז'ה]] ב[[פולין]] (אז בשליטת [[האימפריה הרוסית]]) לצבי מיכאל שצ'יגל. בגיל 11 [[הגירה|היגרו]] הוריו מפולין. הוא נותר לבדו ונכנס ללמוד ב[[ישיבת נובהרדוק]] והיה מתלמידיו של הרב [[יוסף יוזל הורוביץ]], "הסבא מנובהרדוק". נישא למרים, בת הרב משה אליעזר הכהן באייער מ[[מוטאל|מוטלה]], ממקורבי [[החפץ חיים]]
 
מאז בחרותו נרתם להקמת סניפים לרשת ישיבות נובהרדוק. הוא נמנה עם מייסדי ומנהלי ישיבות "בית יוסף" ב[[חארקוב]], ב[[זוויהל]] וב[[מזריץ']]. כבר ב[[שנות ה-20 של המאה ה-20|שנות ה-20]], עוד בטרם עלה ארצה, העלה את הרעיון להקמת ישיבה במושבה [[בני ברק]] שהוקמה באותה תקופה. הוא שוחח על כך עם הרב שמעון קאליש, האדמו"ר מסקרנביץ, שהיה רבו של מייסד בני ברק [[יצחק גרשטנקורן]]. האדמו"ר שלח מפולין מכתב לגרשטנקורן ובו הזכיר את הרב שצ'יגלשטשיגל ואת תוכניתו להקמת ישיבה בבני ברק וביקש את סיועו. אולם יישום התוכנית לא יצא אז אל הפועל ונדחה עד לעלייתו לארץ ישראל.
 
בקיץ [[תרצ"א]] ([[1931]]) [[העלייה החמישית|עלה הרב שצ'יגלשטשיגל לארץ ישראל]], יחד עם עמיתו הרב [[דוד בליאכר]]. אשתו ושלושת ילדיו של הרב שצ'יגלשטשיגל נותרו ב[[הרפובליקה הפולנית השנייה|פולין]], והם עלו ארצה רק כעבור שלוש שנים וחצי, בחשוון [[תרצ"ה]]. שני הרבנים הקימו את הישיבה בבני ברק סמוך לבואם ארצה. בתקופה הראשונה שכנה הישיבה בבית הכנסת הגדול שבמרכז המושבה. כעבור זמן קצר שב הרב בליאכר לפולין והרב שצ'יגלשטשיגל המשיך לבדו בניהול הישיבה. את תפקיד ראש הישיבה מילא הרב שצ'יגלשטשיגל, אך ייעד אותו לרב [[יעקב ישראל קנייבסקי]], אותו הכיר מישיבת נובהרדוק.
 
==מגוריו של החזון איש בבני ברק==
כשעלה [[החזון איש]] לארץ ישראל, בט"ז תמוז [[תרצ"ג]] ([[1933]]), היה בדעתו להתגורר ב[[פתח תקווה]], בינתיים שהה באכסניה ב[[תל אביב]], רב מַתֶּס היה מן היחידים שהכירו את החזון איש, הוא מיהר לאכסנייתו והציע לו להשתכן בבני ברק, שהייתה אז מושבה צעירה בת פחות מעשור. החזון איש נענה להצעה והחל מחודש אב תרצ"ג התיישב ב[[בני ברק]], לאחר בואו הציע לו למסור שיעורים בישיבה שהקים, עד לבואו של גיסו הרב [[יעקב ישראל קנייבסקי]] לשמש כראש ישיבה, ואכן בחודשי החורף של שנת [[תרצ"ד]] הוא מסר שיעורים בישיבה, באותה שנה הונחה אבן הפינה לישיבה ב[[גבעת רוקח]], בסמיכות לביתו של החזון איש.
 
הרב שצ'יגלשטשיגל ארגן [[סרטיפיקט|אשרות עלייה]] לרב קנייבסקי ולעוד מאה בחורי ישיבה. בתחילת חודש ניסן תרצ"ד עלה הרב קנייבסקי והתיישב בסמוך לישיבה. הרב שצ'יגלשטשיגל פינה לו את משרת ראש הישיבה, והוא עצמו שימש כמנהל רוחני ומסר שיחות מוסר לתלמידים.
 
נפטר בשנת [[תש"כ]], ונקבר ב[[בית הקברות שומרי שבת]]. כמה שנים לאחר פטירתו הופסקה פעילות הישיבה. בשנת [[תשמ"א]] ([[1981]]) הוקמה במבנה הישיבה [[ישיבת בית מתתיהו]], הנושאת את שמו.
שורה 19:
 
==משפחתו==
שני גיסיו של הרב שצ'יגלשטשיגל - חתניו האחרים של הרב באייער - הם: הרב [[אברהם יצחק גרשונוביץ]] - אב"ד ז'אבינקה וראש [[ישיבת תפארת ציון]], והרב חיים חלוונה יוז'וק - אביהם של ד"ר [[דב ירדן]] והרב [[שמעון יוז'וק]].
 
בנו הוא הרב מאיר שצ'יגל, מחבר סדרת ספרי "שומר אמת" ור"מ בישיבת חמד לצעירים כיום בבני ברק. חתניו הם: הרב נחום לסמן - כיהן כראש ישיבות [[מגדיאל]] ו[[תפרח]] (חותנו של הרב [[אליעזר יהודה פינקל (השני)|אליעזר יהודה פינקל]]), והרב משה אהרן רוזנטל - ראש כולל הרמ"א ומחבר סדרת ספרי "מטה אהרן" על מסכתות הש"ס.