זוטי דברים – הבדלי גרסאות

גם במקום שבו אין הוראת חוק מפורשת תחול גם הגנת זוטי הדברים. ההיגיון המסתתר מאחורי דוקטרינה זו הינו, שהסדר הציבורי והתועלת הכללית שבהליך השיפוטי דורשים, שבתי המשפט לא יעסקו בעניינים פעוטים של מה בכך, אפילו יש בהם פגיעה מזערית בזכות או גרימת נזק בשיעור נמוך במיוחד.

 

|מקור=1333/02 הוועדה המקומית לתכנון ובנייה רעננה נ' הורוויץ פ"ד נח(6) 289 (2004)}}ד"ר אבישי אדר הביא דוגמה שבה לדעתו ראוי ליישם את דוקטרינת 'זוטי דברים' במשפט האזרחי:{{ציטוט|תוכן=עקרון ה-De Minimis מיועד לאותם מצבים בהם נגרמה פגיעה מינימלית בזכותו של בעל דין. כך, לדוגמה: אדם הולך לתומו ברחוב ומכונית נוסעת במהירות על כביש רטוב, כתוצאה מכך ניתזים מים על בגדיו של הולך הרגל המסיבים לו נזק שערכו פעוט. בכגון דא ייאמר, כי אפילו שלכאורה השתכללה עילת תביעה, הרי שבית המשפט לא יורה על מתן סעד בנסיבות המקרה.

 

==== המדד לפגיעה מזערית ====

{{ציטוט|תוכן=שאלה היא כיצד נמדדת פגיעה ומתי תיחשב פגיעה מזערית. התשובה תלויה גם במהות הזכות שנפגעה, בתכלית הפגיעה ובנסיבות נוספות של כל מקרה, ובהתאם היא אף עשויה להשתנות ממקרה למקרה.

 

==לקריאה נוספת==