זוטי דברים – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שורה 35:
גם במקום שבו אין הוראת חוק מפורשת תחול גם הגנת זוטי הדברים. ההיגיון המסתתר מאחורי דוקטרינה זו הינו, שהסדר הציבורי והתועלת הכללית שבהליך השיפוטי דורשים, שבתי המשפט לא יעסקו בעניינים פעוטים של מה בכך, אפילו יש בהם פגיעה מזערית בזכות או גרימת נזק בשיעור נמוך במיוחד.
 
הדוקטרינהה[[דוקטרינה]] בדבר זוטי דברים הוכרה במפורש גם בדין הישראלי:{{ציטוט|תוכן=כלל עתיק יומין הוא שאין דרכו של בית-המשפט לעסוק בעניינים זעירים וקלי ערך, עניינים של מה בכך, "זוטי דברים" (כמו שנאמר‘de minimis non curat lex’). כך אין דרכו לעסוק גם בפגיעה מזערית בזכות. כלל זה מקובל בשיטות משפט רבות, וגם בשיטתנו חולש הוא על תחומי משפט שונים, בין מכוח הוראה מפורשת בחוק ובין מכוח הפסיקה (מכוח הוראה מפורשת בחוק: בתחום המשפט הפלילי, לפי הוראת סעיף 34יז לחוק העונשין, תשל"ז-1977).
|מקור=1333/02 הוועדה המקומית לתכנון ובנייה רעננה נ' הורוויץ פ"ד נח(6) 289 (2004)}}ד"ר אבישי אדר הביא דוגמה שבה לדעתו ראוי ליישם את דוקטרינת 'זוטי דברים' במשפט האזרחי:{{ציטוט|תוכן=עקרון ה-De Minimis מיועד לאותם מצבים בהם נגרמה פגיעה מינימלית בזכותו של בעל דין. כך, לדוגמה: אדם הולך לתומו ברחוב ומכונית נוסעת במהירות על כביש רטוב, כתוצאה מכך ניתזים מים על בגדיו של הולך הרגל המסיבים לו נזק שערכו פעוט. בכגון דא ייאמר, כי אפילו שלכאורה השתכללה עילת תביעה, הרי שבית המשפט לא יורה על מתן סעד בנסיבות המקרה.
 
שורה 43:
==== המדד לפגיעה מזערית ====
{{ציטוט|תוכן=שאלה היא כיצד נמדדת פגיעה ומתי תיחשב פגיעה מזערית. התשובה תלויה גם במהות הזכות שנפגעה, בתכלית הפגיעה ובנסיבות נוספות של כל מקרה, ובהתאם היא אף עשויה להשתנות ממקרה למקרה.
|מקור=3434/96 ד"ר [[מנחם הופנונג]] נ' יושב ראש הכנסת ואח' פ"ד נ(3) 57 (1996)}}
 
==לקריאה נוספת==