|
'''מוחמד אבן אל-חַנַפיָה''' הנו בנו של ה[[ח'ליף]] ה[[אסלאם|מוסלמי]] הרביעי, [[עלי אבן אבו טאלב]] ואחת מנשותיו המכונה "החנפיה". אשתו הידועה של עלי, [[פאטמה]] זהרה, שהייתה ביתובתו של [[מוחמד]], הייתה אימםאמם של ילדיו המשפיעים יותר של עלי - [[חסן אבן עלי]] ו[[חוסין (בנו של עלי)|חוסין אבן עלי]], שהיו [[האימאמים השיעים]] השני והשלישי.
<br />
במהלך תקופת ח'ליפותו של אביו עלי, שימש מוחמד כאחד מהמפקדים בצבאו, ונלחם לצידולצדו במלחמות נגד המתנגדים לשלטונו של עלי, מ[[בית אומיה]]. אבן אל-חנפיה אינו נחשב לאימאם על ידי ה[[שיעה|שיעים]] (שכן אינו מצאצאיו של הנביא [[מוחמד]]), אולם הוא דמות חשובה בהסטוריהבהיסטוריה השיעית מאחר ושימש כמנהיגה (בתואר) של מרידה נגד ה[[ח'ליף|ח'ליפים]] ה[[בית אומיה| אומיים]]. [[אל-מוח'תאר]] שהנהיג את המרידה שפרצה ב[[כופה]] (כיום ב[[עיראק]]), ב-[[686]] הכריז על חנפיה כ[[מהדי]] ו"בנו של היורש"<ref> השיעים מאמינים כי [[מוחמד]] מינה את [[עלי אבן אבו טאלב]] כיורשו (זאת בניגוד ל[[סונה|סונים]])</ref>, שישיב את הצדק לעולם האסלאמי. [[אל-מוח'תאר|מוח'תאר]] פנה לשיעים לנקום את דמו של [[חוסין (בנו של עלי)|חוסין]], אולם רבים מהם סירבו, בינהםביניהם בנו של חוסין, [[עלי אבן חוסין]], האימאם השיעי הרביעי<ref> ראו [http://www.muslimhistory.00it.com/INenglish/ImamNcal/Chap11.htm פה].</ref>.
נראה כי חנפיה עצמו, נראה כי לא נקט כמעט בכל בתפקיד אקטיבי במרידה, וסירב לקבל את התואר<ref> W. Madelung, “Al-Mahdi,” in The Encyclopedia of Islam, 1986 ed. 1230</ref>, כךלכן שמכשהיאכשהמרד דוכאהדוכא בהצלחה על ידי השלטונות, הם לא פגעו בו, והוא נפטר ב-[[700]]. תומכיו טענו כי הוא לא נפטר אלא מסתתר בהרים סביב [[מכה]], וכשישוב יכונן שלטון צדק בעולם<ref> ברנרד לואיס - '''הערבים בהיסטוריה''', עמוד 78.</ref>.
<br />
משמעותה העיקרית של המרידה, הייתה תחילתה של מסורת שיעית, לפנות לצאצאיו של [[עלי אבן אבו טאלב|עלי]], בדרישה כי ינהיגו אותם, במקום השלטון של ה[[ח'ליף|ח'ליפים]] ה[[סונה|סונים]], שנחשבו למושחתים, לא צודקים ו[[אוטוקרטיה|אוטוקרטים]] בעיני השיעים.
<br />
אל-חנפיה נחשב לאדם הראשון שהוכרז עליו כי הוא ה[[מהדי]], אם כי הוא לא טען לתואר בעצמו, נראה כי הוא גם זה שחנך את מושג ה"היעלמות" של ה[[מהדי]], שייחסו מאמיניי כתות שונות, למתחזים למהדי.
|
