טיטוס קווינקטיוס פלמינינוס – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שורה 24:
לאחר הקרב, ביקש פיליפוס מפלמינינוס שביתת נשק בת חמישה עשר יום, ופלמינינוס נענה לבקשה. חלק מבעלי בריתם של הרומאים דרשו מפלמינינוס לסלק את פיליפוס כליל ממלכותו, אולם פלמינינוס ידע היטב שאם כך ייעשה, תתפוס מעצמה יוונית חדשה את הוואקום שתותיר מוקדון, מה גם שמוקדון שימשה עד אז אזור חיץ בין יוון לבין שלל השבטים מהצפון, וחבל היה לרומאים לוותר על כך.{{הערה|גולן, עמ' 468.}} פלמינינוס הבהיר לנציגיהם של בני בריתו שהוא כבר קבע את אופיה של המדיניות שמתכננים הרומאים להותיר מאחוריהם. הוא הודיע שהוא מתכוון לפעול בדרכה המסורתית של ארצו "במתינות, בסלחנות ובאנושיות".{{הערה|[http://www.perseus.tufts.edu/hopper/text?doc=Plb.+18.37&fromdoc=Perseus%3Atext%3A1999.01.0234 פוליביוס, ספר שמונה עשר, 37].}} הוא הודיע שהוא סתפק בצמצום כוחו של פיליפוס עד שלא יוכל לפתוח במלחמה חדשה אף אם ירצה. כמו כן, בנאומו הוא הבהיר היטב ליוונים מה התפקיד (הנחות) שרומא מועידה להם. פיליפוס נפגש עם הרומאים ובעלי בריתם ב[[טמפי]], עם הכרזה מוכנה מראש, על פיה הוא "מקבל את כל התביעות שהופנו אליו לפני כן",{{הערה|[http://www.perseus.tufts.edu/hopper/text?doc=Perseus%3Atext%3A1999.02.0164%3Abook%3D33%3Achapter%3D13 טיטוס ליוויוס, ספר שלושים ושלושה, 13].}} במפגשים שנערכו בחורף שעבר.
ביוון עצמה כבר התכוננו הכל לחילוף אדונים, נראה היה שלאחר שהשתחררה מעול הכיבוש המוקדוני, בסך הכל באה תחת עול כיבוש חדש, העול הרומי. פלמינינוס נפגש עם וועדה מיוחדת של עשרה שליחים מיוחדים מטעם הסנאט ברומא, אשר תפקידה היה להחליט כיצד לשלוט ביוון. הוועדה התכנסה בקורינתוס, וחבריה הצהירו שבשל המלחמה המתקרבת נגד [[אנטיוכוס השלישי]] ("[[מלחמת אנטיוכוס]]"), על רומא לשמור על מספר תחנות אסטרטגיות ביוון, ולפחות על [[דמטריאס]], [[
{{ציטוט|הסנאט של הרומאים וטיטוס קווינקטיוס, המצביא העליון: לאחר שניצחו את המלך פיליפוס והמוקדונים מכריזים כי העמים הבאים יהיו בני-חורין, חופשיים מחילות מצב וממס, וחיים לפי חוקי אבותיהם}}
לאחר מכן באה רשימה של עמים שנשלטו בעבר בידי מוקדון, ואשר רומא העניקה להם את חירותם. ההכרזה הייתה כה מדהימה, עד שהכרוז נאלץ לחזור עליה פעמיים. {{ציטוטון|קריאות השמחה שהתעוררו היו כל כך חזקות, שהן הגיעו עד לים. כל הקהל קם על רגליו, ואיש לא הקדיש תשומת לב לספורטאים המתמודדים. כולם היו להוטים לזנק קדימה ולברך את המושיע והאלוף של יוון.}}{{הערה|[http://www.perseus.tufts.edu/hopper/text?doc=Perseus%3Atext%3A2008.01.0044%3Achapter%3D10 פלוטרכוס, "'''חיי פלמינינוס'''", 10].}} פלמינינוס ערך סבב ביקורים בערי יוון, והסדיר את חילופי השלטון. הוא חזר על ההכרזה במהלך [[המשחקים הנמאיים]], והקדיש כלי נשק ל[[זאוס]] ו[[אפולו]] ב[[דלפי]].{{הערה|[http://www.perseus.tufts.edu/hopper/text?doc=Perseus%3Atext%3A2008.01.0044%3Achapter%3D12 פלוטרכוס, "'''חיי פלמינינוס'''", 12].}}
===מלחמת נאביס===
{{הפניה לערך מורחב|מלחמת נאביס}}
במהלך המלחמה המוקדונית, מסר מלך מוקדון באופן זמני את [[ארגוס העתיקה|ארגוס]] לידי [[נאביס]], ה[[טיראניה|טיראן]] אשר שלט ב[[ספרטה]]. מיד לאחר מכן פנה נאביס אל מפקד פלמינינוס בהצעת שלום. פלמינינוס הביא עמו למפגש עם נאביס גם את [[אטאלוס הראשון, מלך פרגמון]], ו[[ניקוסטראטוס]] סטרטגוס האכאים.{{הערה|[http://www.perseus.tufts.edu/hopper/text?doc=Perseus%3Atext%3A1999.02.0164%3Abook%3D32%3Achapter%3D40 טיטוס ליוויוס, ספר שלושים ושניים, 40].}} אטאלוס וניקוסטראטוס מחו על כך שארגוס נשארת בידיו של נאביס, ותמכו שניהם בהעברתה לידי האכאים. אולם פלמינינוס החליט להשאיר אותה בידיו של נאביס והבטיח לבדוק שוב את הנושא לאחר שתיגמר המלחמה בפיליפוס.
לאחר המלחמה פנו האכאים אל פלמיניניוס בבקשה שיקיים את הבטחתו. פלמיניניוס כינס בשנת [[195 לפנה"ס]] בקורינתוס וועדה של כל נציגי הערים היווניות, וביקש מהם להצביע בנושא. מרבית הערים תמכו בסילוק נאביס מארגוס.{{הערה|גולן, עמ' 474.}} אולם נאביס סרב, ופלמינינוס החל לארגן קואליציה בהיקף עצום נגדו. האכאים העמידו לרשותו 10,000 רגליים ו-1,000 פרשים, כמו כן הגיעו אליו עוד 1,500 מוקדונים ו-400 תסאלים. [[רודוס (עיר)|רודוס]] הציבה 18 ספינות מלחמה, [[פרגמון]] 30 ומרומא הגיעו 40. נאביס הובס בקלות, והכוח המשולב החל להשחית את היישובים מסביב לספרטה. נאביס הציע שלום, אולם בעלי הברית של פלמינינוס דרשו את סילוקו הסופי מהשלטון בספרטה. אולם פלמינינוס הצביע בפניהם על הקושי הרב הכרוך במצור ממושך על ספרטה, והם נאלצו לקבל את דעתו.{{הערה|[http://www.perseus.tufts.edu/hopper/text?doc=Perseus%3Atext%3A1999.02.0164%3Abook%3D34%3Achapter%3D33 טיטוס ליוויוס, ספר שלושים וארבעה, 33].}} פלמינינוס דרש וויתור מלא על ארגוס ולהחזיר לעיר כל שהיה שייך לה לרבות עבדים. הצי הספרטני יפורק ויצומצם לכדי 2 ספינות קלות בלבד. יהיה על נאביס להשיב גולים ושבויים מהערים שהן בנות ברית של רומא, הוא יאפשר לנשים וילדים ספרטנים להתאחד עם אבותיהם הגולים שמחוץ לעיר. ייאסר על נאביס לבנות מבצרים או חומות אפילו בתוככי ספרטה עצמה. הוא יאלץ למסור לרומא חמישה בני ערובה ביניהם בנו, וישלם מאה כיכרות כסף מיד ועוד ארבע מאות בתשלומים שנתיים. נאביס ניסה בתחילה להתמקח, אולם כשהחיילים הרומאים החלו לזרום לתוך ספרטה נכנע מיד.{{הערה|גולן, עמ' 476.}}
===אחריתו===
בשנת [[191 לפנה"ס]] הוא שימש כיועצו הצבאי של הקונסול [[מאניוס אקיליוס גלבריו]] במהלך [[מלחמת אנטיוכוס]] (שהתנהלה ברובה ביוון). והוא מחה בפניו על חופש הפעולה שהוא מתיר למלך מוקדון, שהפך לבן ברית נאמן לרומא.{{הערה|[http://www.perseus.tufts.edu/hopper/text?doc=Perseus%3Atext%3A2008.01.0044%3Achapter%3D15 פלוטרכוס, "'''חיי פלמינינוס'''", 15].}} כמו כן הוא הציל את [[חלקידיקי]] מזעמו של הצבא הרומי, ו[[פלוטרכוס]] מספר שלכבוד מעשה זה הקדישו לו החלקידיקים מבני ציבור רבים, ושעד ימיו נהוגים בכלקידיקי פולחנות דתיים לכבודו.{{הערה|[http://www.perseus.tufts.edu/hopper/text?doc=Perseus%3Atext%3A2008.01.0044%3Achapter%3D16 פלוטרכוס, "'''חיי פלמינינוס'''", 16].}} כמו כן מספר פלוטרכוס שבאחת הפעמים סיפרו לו האכאים על מגוון החיילים שיש ל[[אנטיוכוס השלישי]]. פלמינינוס הגיב בסיפור משלו: פעמם הוא התארח בביתו של חבר, וזה הגיש לפניו מגוון גדול של בשרים. פלמינינוס שאל אותו מאין לו כל כך הרבה סוגי בשרים, והחבר השיב שההכל למעשה בשר חזיר, אולם כל חלק בושל בצורה שונה. כך גם אנטיוכוס, חייליו כולם [[האימפרי הסלאוקית|סורים]], אולם חמושים בצורה שונה.{{הערה|[http://www.perseus.tufts.edu/hopper/text?doc=Perseus%3Atext%3A2008.01.0044%3Achapter%3D17 פלוטרכוס, "'''חיי פלמינינוס'''", 17].}}
בשנת [[189 לפנה"ס]], הוא נבחר ל[[קנסור]]. בשנת [[183 לפנה"ס]] יצא ל[[ביתינה]] כדי להפסיק מלחמה בין [[פרוסיאס הראשון, מלך ביתינה]]. הוא נדהם לגלות בחצרו של פרוסיאס אורח לא צפוי, [[חניבעל ברקה]] המפורסם, יוזם [[המלחמה הפונית השנייה]], אשר רומא חיפשה בנרות. פרוסיאס סירב בתחילה להיכנע לדרישותיו של פלמינינוס להוציא את חניבעל להורג ולבגוד באורחו, אולם משלחצו עליו הרומאים נכנע והסכים, ושלח את אנשיו לכתר את ביתו של חניבעל. כאשר ראה חניבעל שביתו מכותר הוא העדיף [[התאבדות|להתאבד]]. על פי האגדה, מספרים כי משפטו האחרון היה: "הבה נשחרר את הרומאים מעול ציפייתם הממושכת למותו של איש זקן".
לאחר מכן לא ידוע עליו דבר. סביר להניח שמת באזור שנת [[174 לפנה"ס]].
==הערות שוליים==
| |||