ספרות יידיש – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה |
←דמויות ותנועות מרכזיות: קישור לדי יונגע ודניאל גלאי עבר למשמרת שלו |
||
שורה 36:
באותה העת התכנסה ב[[ורשה|וורשה]] חבורה של סופרים סביב [[י"ל פרץ]], שהביאו לספרות היידיש גוון חדש, מודרני. החבורה כללה את [[דוד פינסקי]], [[ש. אנ-סקי|ש. אנסקי]] (מחבר "הדיבוק"), [[שלום אש]] ואחרים. מאוחר יותר קמה בורשה חבורה נוספת של כותבי יידיש שכללה את [[ישראל יהושע זינגר]] (אחיו של [[יצחק בשביס-זינגר|יצחק בשביס זינגר]]), [[פרץ הירשביין]], [[מלך ראוויטש|מלך ראוויטש]] ו[[אורי צבי גרינברג]], שיותר מאוחר התמקד בכתיבה בעברית בלבד. בדומה לעמיתיהם בניו יורק, השתדלה חבורת הצעירים ("די יונגע") לשחרר את ספרות היידיש מהעיסוק האובססיבי בגורל ובפוליטיקה של העם היהודי.
חבורות נוספות במגמות שונות ומגוונות קמו והוחלפו בחבורות חדשות ובמקומות שונים. "בחיפוש" (אין זיך) - תנועה [[אוונגרד]]ית, כשהדמות המרכזית בה היא [[יעקב גלאטשטיין]]. חבורת "[[יונג וילנה|יונג וילנע]]" (צעירי [[וילנה]]) שכללה את [[חיים גראדה]] ו[[אברהם סוצקבר]]. חבורת "די לינקע" (אנשי השמאל) קמה תחת כנפי המפלגה הקומוניסטית בשנות השלושים של המאה העשרים. מחבריה: [[משה נדיר]] [[מלכה לי|ומלכה לי]]. ב[[הרפובליקה הסובייטית הסוציאל-פדרטיבית של רוסיה|רוסיה הסובייטית]] הייתה פריחה דרמטית לספרות היידיש, עם סופרים כמו: [[פרץ מרקיש]], [[דער נסתר]], [[דוד ברגלסון]], [[משה קולבק]] [[איציק פפר]], [[לייב קוויטקו|לייב קויטקו]], [[דוד הופשטיין]] ועוד. חלקם נרצחו ב[[הרוגי המלכות בברית המועצות (1952)|טיהור הסטליניסטי]] ב-12 - 13 באוגוסט 1952. אחרים, כמו [[משה אלטמן]], [[רבקה רובין]], [[שירה גורשמן|שירה גרושמן]] ועוד - שרדו את הטיהור, מבלי שידועה הסיבה לאי הכללתם בחיסול, משום שרובם כתבו על נושאים דומים.
אחת התופעות המעניינות בהיסטוריה של ספרות היידיש בשנים [[1900]]-{{כ}}[[1940]], היא נוכחותן של נשים רבות בין הכותבים. הנשים היו פחות מעורבות בחבורת המאורגנות וכתבו באופן יותר [[אינדיבידואליזם|אינדבידואלי]]. [[צילה דראפקין]], [[אנה מרגולין]], [[קדיה מולודובסקי]] ("פתחו את השער"), [[אסתר קרייטמן]] (אחותו של [[יצחק בשביס-זינגר|בשביס]]) ואחרות, כתבו יצירות שלא בהכרח תאמו את ההגדרות של הקטגוריות שהיו מקובלות בתקופה. מרגולין למשל, הייתה חלוצת השימוש בחרוז המודרני ([[מצלול (ספרות)|אסונאנס וקונסוננס]]). דראפקין הציגה ביצירתה אוצר מילים ארוטי טעון, שהיה מושפע מהשירה הרוסית של [[המאה ה-19]]. קרייטמן כתבה רומנים וסיפורים קצרים שהרבו להכיל ביקורת על [[מעמד האישה ביהדות|חוסר השוויון המגדרי]] בחיי הקהילה היהודית.
שורה 54:
'''המשמרת הוותיקה''' - אלו שנולדו לפני [[מלחמת העולם השנייה]]
ב[[ישראל]] : [[צבי אייזנמן]] (1920-2015), [[אלכסנדר שפיגלבלט]] (1927-2013), [[רבקה בסמן בן-חיים]] (נולדה ב-1925), [[יוסל בירשטיין]] (1920-2013), [[מישה לב]], (1917-2013), [[ינטה מאש]] (1922-2013), [[צבי כנר]] (1929-2009), אלישבע כהן-צדק (1922-2013) ולב ברינסקי (נולד ב-1939),
ב[[קנדה]]: [[חוה רוזנפרב]] (1923-2013), שמחה שמחוביץ' (נולד ב-1921), וגרוניה סלוצקי-כהן (נולדה ב-1928)
שורה 62:
'''משמרת הביניים''' - אלו שנולדו בשנים 1940 - 1960
מ[[ברית המועצות]] לשעבר - אלכסנדר בלוסוב (1948 - 2004), משה למסטר, בוריס סנדלר (עורך עיתון), [[ולוול טשרנין]], זיסע ויצמן, הירשע דוד קאץ ו[[דב-בר קרלר]],דניאל גלאי (נולד ב[[ארגנטינה]] ב- [[1945]]).
'''המשמרת הצעירה''' - אלו שהחלו לכתוב במאה ה-21
| |||