תומאס ג'פרסון – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
←קשירת הקשר של בר: תקלדה |
|||
שורה 119:
===תקרית צ'סאפיק-ליאופרד===
{{ערך מורחב|תקרית צ'סאפיק-ליאופרד}}
הבריטים פשטו על ספינות סוחר אמריקניות וחטפו את מלחיהם שהפכו לחיילים. הצו שמנע יבוא בריטי לא נאכף. ג'פרסון ביקש ממונרו ומפינקני לשאת ולתת עם בריטניה. ההסכם שהשיגו נדחה בידי ג'פרסון.
מנגד הרחיב נפוליאון את הסגר שלו על בריטניה. המלך [[ג'ורג' השלישי]] לא הסכים לוותר על הפגנת כוח מול ארצות הברית. ג'פרסון הטיל רק חרם על הבריטים. רבים טענו שבזאת ג'פרסון ביצע צעדים שהתנגד להם במהלך מלחמת העצמאות האמריקנית.
שורה 132:
בזמן חייו שלטה בדרום ארצות הברית [[עבדות בארצות הברית|תופעת העבדות]] (זאת בשל התפתחות ענף הכותנה, שדרשה ידיים עובדות רבות). אפילו החוקה האמריקנית, למרות הדגש ששמה על שוויון לכל אזרח, הכירה באותה תקופה בהמצאות "אנשים חסרי זכות בחירה וחופש", ואף הכילה חוק להסגרת עבד בורח. ג'פרסון כתב מאמרים רבים בעד הפסקת העבדות, והיה ממובילי המאבק בה, עם זאת, העסיק בעצמו כ-70 עבדים באחוזתו.{{הערה|1=למרות זאת יש לציין כי ג'פרסון לא רדף אחרי עבדים שברחו, ואף התייחס לעבדיו בצורה חברית, דבר שהיה מאוד לא מקובל באותה תקופה. }} מכיוון שהיה שקוע בחובות כספיים מרבית חייו, לא היה יכול להרשות לעצמו לשחררם.
במשך 50 שנה אסף ג'פרסון [[ספר]]ים רבים במגוון תחומים רחב, כולל [[פילוסופיה]], [[מדע]]ים, [[ספרות]], ספרים ב[[שפה|שפות]] שונות, ספרים הקשורים ל[[היסטוריה]] של [[אמריקה]] ועוד. בשנת [[1814]] נשרף אוסף הספרים המקורי של [[ספריית הקונגרס]], אשר הכיל באותה עת כ-
ג'פרסון היה גם אדריכל פעיל והוא היה אחראי לתכנונם של מבני ציבור רבים בארצות הברית. הוא הושפע רבות מסגנונות [[אדריכלות קלאסית|האדריכלות הקלאסיים]] ותכנן מבנים רבים ב[[סגנון פלדיאני]] מתוך השקפה שה[[אדריכלות בארצות הברית]] צריכה לייצג את הדמוקרטיה ואת רוח האומה. אדם מלומד היה, [[איש אשכולות]] בעל ידע נרחב בתחומים רבים ושלט בשבע שפות. הוא התכתב תכופות עם החשובים בהוגי הדעות והמדענים של זמנו ברחבי העולם והשאיר אחריו ארכיון שלם של עותקים של עשרות אלפי מכתבים שעסקו במגוון רב של נושאים שהוציא תחת עטו במשך חייו, כולם כתובים בשפה רהוטה ובכתב יד למופת. בשנת 1819 יסד את [[האוניברסיטה של וירג'יניה]], שעד היום נחשבת מהמובחרות בכל ארצות הברית. כשהנשיא [[ג'ון פיצג'רלד קנדי|קנדי]] ארח בבית הלבן 42 חתני [[פרס נובל]] בשנת [[1962]] הוא אמר: "אני חושב שזוהי ההתקבצות המיוחדת ביותר במינה של כשרון וידע אנושי בבית הלבן אי פעם — למעט אולי מתי שתומאס ג'פרסון סעד כאן לבדו".
|